מה שאינו אינו יכול להתאחות

11/08/2020 236 צפיות אין תגובות

מאחורי חומות ברזל
של חברים חסרי ישות
נטולי גוף.
מעל כל התככים
מזימות של כל נוקם
שלא מניח לי לעוף.
מוצפת מכאובים
רוקעים במגפיהם הם מהלכים
כמו חילות רגלים של האויב.
המורל שלהם מגרד את השמיים
שמסיטים מבט מכל
כוכב חרב.
משנסת מותניים אל מול
תקיפה עוינת זו
בשלוותי.
לא נותר בי עוד כוח
להלך פרא
בארצות זרות
מעברי.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך