האביר (מודעה שונה…)

בס"ד

אני האביר שלך
למרות שאין לי שריון
ואת נסיכה שלי
שלא גרה בארמון.
חיוכך, שפתייך המנשקות אותי
גורמות לי לאבד תחושה של זמן.
אני מציץ החוצה מהחלון
היישר אל תוך ימיי הביניים
חוזר אל החדר
את אצלי בין הידיים,
מחבקת, לוחשת לי באהבה:
"לך תאכיל את הסוס"
אני יוצא החוצה ללא היסוס
ומתדלק את המכונית,
הכל מוכן, את מבטלת את המונית
שהזמנת.
אנחנו יוצאים אל הכביש שבחוץ
התקופה כבר הספיקה להתחלף,
את גורמת לאוטו לרחף
אני אוהב אותך.


תגובות (2)

אתה דתי?

12/10/2015 16:31
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך