מחבואים

Ophelia Woolf 04/11/2018 378 צפיות אין תגובות

חזרת לעולמי
כמו שהשמש חוזרת לזרוח
אבל אני יודעת
שעוד רגע תשקעי
ותקחי איתך אבנים כבדות
קשורות לעצמן,
וקשה להתיר את הקשרים
כשנגמר החמצן.

אז אני אספור לאחור
רק כדי להגיע לאותו המקום–

נקודת שקיעה,
נקודת זריחה,
מי רודף ומי נרדף?

תמיד אותו סימן השאלה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך