מחברות ודפים.
מחברות, דפים.
בערמות עמוסים.
לועגים וצוחקים עלי,
בעוד אותי חונקים.
אין לי כבר אוויר.
לא לנשום, כמו לטבע
בים של תרגילים.
.
רשרוש הדפים,
צליל נייר מתקמט.
אוזניי כואבות,
לשמוע זאת ללא קץ.
אין לי אוויר,
המשבצות ניצחו.
ואני נמחצת , ממשקלם הרב .
דפים , מחברות.
ספרים, חוברות.
לי לא יניחו.
דפים ומחברות
מונחים על השולחן,
ואני יושבת
שותקת
נמחצת.
והם עוד קוראים לזה ללמוד.
תגובות (5)
מסכימה. אנחנו צריכים לקום למורים ודברים כאלה, וזה-עולה-לי-על-העצבים!
ומה עם חלומות?
מסכימה עם כל מילה בשיר.
קקי בית ספר! קקי!
קקי? ברצינות? -_-
בכל מקרה… הלוואי שבמקום ללמוד פשוט היו שופכים לנו הכל לתוך המוח…
אבל במקום זה אנחנו צריכים לחיות עם מורות פסיכופתיות למתמטיקה! -_-
אוף…
קקי בית ספר XDDD
ולצערי בנתיים אין לי זמן לחלומות :(
אי אתחיל אחרי תקופת העומס..
בנתיים אני מחברת כל מיני פרטים קטנים בסיפור…
מזדהה !!!!!