מי נשאר?

כאתה צעיר, אומרים לך לא לדבר עם זרים
כשאתה בבית הספר, המורה אומרת להיות בשקט.
לא לדבר עם הסובבים.
כשהינך זקן ושיערך מאפיר אומרים לך לא לדבר עם עצמך.
אז מי נשאר?

כל החברים, מסביבי נראים כה מאושרים
אך בבית כשהם לבד, אני מניח שגם הם מתאכזבים.
מתאכזבים מהחיים, מתאכזבים מאהבה, הרי ממה עוד יש להיות עצוב?
אני שואל אותכם, ממה?

אז מי נשאר?
אז מי הלך?
מדוע עיר הרוחות קמה, ואני רוצה לישון.
למה גם הבוקר השמיים כחולים, ואני לא רוצה עוד.
מדוע האנשים בחוץ מחייכים בלי סיבה, כמו קליפה.
מי נשאר לי? אני הולך בשביל של דממה.

כשאתה קטן יש לך חלומות גדולים
הגבול זה השמיים, מסביבך אומרים.
אך הזכרונות האלה הם ערפל בנבכי מוחי,
העולם השתנה לרעה, בשבילי ובשביל כולם.
אז מי נשאר?

אז מי נשאר?
מי הלך?
למה עיר הרוחות קמה ואני רוצה להירגע.
מדוע השמיים בבוקר כחולים ורגועים?
למה כל האנשים בחוץ מחייכים?
מדוע עיר הרוחות קמה…
ואני לא רוצה לקום, לישון לנצח.