מכחול

מכל האבנים שיזרקו עלייך,
תבני חומה.
מול כל המילים הפוגעות,
היי חסומה.
תדעי על מבטים משמיצים,
הכל מקנאה.
ועל מכתב ארוך ופוגע,
חתמי חתימה.
בוויכוח קשה שאת בו צודקת,
רק תחייכי.
וכשמישהו עלייך מרים את הקול,
אל תברחי.
על חברות מגעילות וצבועות,
מים תשפכי –
וכשתראי שהצבע מהם לא יורד,
אל תיבהלי.
כשאנשים עלייך ירצו לדרוך,
\"ליידיז פירסט\" – תזכרי.
אם בלבך יפגעו בכוונה אותו למעוך,
מולם לעולם אל תבכי.

וכל הדברים האלו שאמרתי
תפנימי אותם טוב מאוד
כי הייתה לי סיבה, לא סתם המצאתי
אלא רק שתראי בעינייך וורוד

כי פעם הביא לי זקן שפגשתי
מכחול, כמו שיש לכולם
הוא אחז בחוזקה בידי ואמר לי
זכרי- שימי פס על העולם.