מתוך עיניי

אני ירח, לבן ובוהק, מלא טוהר. אני ירח בעל מכתשים אפורים אשר מכתימים אותו כדמעת כלה שנספגת מעל שמלתה.
אני סירה, אחת מעץ כזו, רעועה, אשר לא מצליחה לשוט כמה מטרים בודדים לפני שהמים חודרים אותה.
אני בקבוק סודה, שקוף עם סמלי החברה. בקבוק שרק בועות יוצאות ממנו, ולא יותר מכך.
אני אדם, עומד מול המראה, בוהה בצלקותיו אשר סחב עימו מהמסע.