משהו שכתבתי אשמח שתגידו איזה קטע יותר יפה ואם בכלל…

כשאתה מזיל דמעה מישהו אחר מחייך מאחורי גבך
אתה חושב שאף איש לא מבין את סבלך
בתוך החזית הקשוחה והשמחה יש בן אדם שמנופץ לרסיסים
כי אתה נמצא בין סוסים שרומסים
תדמיין את עצמך בתוך שדה של נרקיסים
ועוד אנשים כמוך אשר מדמיינים
תנשום נשימה עמוקה ותגיד שאתה לא נשבר ונותן להם לנצח
ושאתה נשאר פה לנצח
תגיד שזה לא יקרה אתה חזק כמו חומה
כי אותך אף אחד לא יעז לשבור
ואם כן ישברו תיקח את השברים ותהפוך אותם לחוזקות
ואז תראה להם שלמדת מטעויות
אנשים יסתכלו עלייך ויגידו איך הוא עוד לא נשבר
איש חכם אמר לי פעם "ההצלחה לא נמדדת בכמה שאתה מכה
היא נמדדת בכמה שאתה מסוגל להיפגע ולהמשיך הלאה"
אתה בתור בור חשוך וחושב שאין לך אור
חושב שהעומק שלו כל כך עמוק
תרים את הראש תסתכל למעלה
רואה את השמיים והכוכבים
יופי,עכשיו תטפס למעלה
לעבר השמיים ותראה שזה לא רחוק כמו שאתה חושב
אתה רק צריך להתקדם צעד אחד בכל פעם

אני מחפש את עצמי בין מלא מחשבות
אבל מה שאני רואה זה רק אנשים וים דמעות
מנסה למצוא דרכים נסתרות
אבל הלב שלי לא מסוגל להביע רגשות
יודע שהיא כבר לא תחזור
ומהרגע שהבנתי הכל נהיה שחור
ולא משנה כמה אתחנן היא לא תסלח לי
אני אולי צריך לוותר זה לא יצלח לי
איך תמיד אני הופך הכל מחיובי לשלילי
הרי בסוף הרוב בכלל לא תלוי בי
אני מוטל פה על שלולית של דם אפור
מנסה להפסיק לספור
את הימים את הלילות את השעות
את הדקות הזיכרונות וכל מה שהיה בין
השניות.
אחרי הכל זו עוד הזדמנות
לראות את הרגעים שבאו לי בקלות
להבין את הדברים שבאו לי בפשוט
בסוף מתברר שאני עוד איזה שיבוט
והיא אמרה לי שאני מיוחד
ושאני לא כמו כל אחד
אז לאן נעלמת?! נשארתי בלי אף אחד
אני חי באגדה של שלגיה וסינדרלה
רק שהסוף לא טוב הנסיכה הלכה ולא תגיע