style – מתורגם

2roni123 31/05/2015 793 צפיות תגובה אחת

חצות,
אתה בא ואוסף אותי
ללא אורות.
נסיעה ארוכה, היא יכולה להגמר בלהבות או בגן-עדן.
לדעוך מהעין,
עבר המון זמן מאז ששמעתי ממך.

אני רק הייתי צריכה להגיד לך לעזוב
כי אני יודעת בדיוק לאן זה מוביל,
ואני צופה בנו מסתחררים שוב ושוב,
בכל פעם.

יש לך את המבט החלומי של ג'יימס
דין בעינייך,
ולי יש את האודם האדום הקלאסי, דבר שאתה אוהב.
וכשאנחנו מתרסקים למטה
אנחנו חוזרים בכל פעם כי אנחנו לעולם
מחוץ לאופנה.
לעולם לא מחוץ לאופנה.

יש לך שיער ארוך, משוך לאחור, חולצת טי-שרט לבנה.
ולי יש אמונה של ילדה טובה וחצאית הדוקה וקצרה,
וכשאנחנו מתרסקים למטה
אנחנו חוזרים בכל פעם כי אנחנו לעולם
מחוץ לאופנה.
לעולם לא מחוץ לאופנה.

וככה זה ממשיך,
הוא לא יכול להשאיר את העיניים
הפראיות שלו על הכביש.
לוקח אותי הביתה.
אורות כבויים, הוא לוקח את מעילו.
אני אומרת, "שמעתי שבילית עם בחורה אחרת, בחורה אחרת".
הוא אומר, "מה ששמעת נכון,
אבל אני לא יכול להפסיק לחשוב
עליי ועלייך",
אני אומרת, "גם אני הייתי שם כמה פעמים".

יש לך את המבט החלומי של ג'יימס
דין בעינייך,
ולי יש את האודם האדום הקלאסי, דבר שאתה אוהב.
וכשאנחנו מתרסקים למטה
אנחנו חוזרים בכל פעם כי אנחנו לעולם
מחוץ לאופנה.
לעולם לא מחוץ לאופנה.

יש לך שיער ארוך, משוך לאחור, חולצת טי-שרט לבנה.
ולי יש אמונה של ילדה טובה וחצאית הדוקה וקצרה,
וכשאנחנו מתרסקים למטה
אנחנו חוזרים בכל פעם כי אנחנו לעולם
מחוץ לאופנה.
לעולם לא מחוץ לאופנה.

קח אותי הביתה,
רק קח אותי הביתה,
רק קח אותי הביתה.

יש לך שיער ארוך, משוך לאחור, חולצת טי-שרט לבנה.
ולי יש אמונה של ילדה טובה וחצאית הדוקה וקצרה,
וכשאנחנו מתרסקים למטה
אנחנו חוזרים בכל פעם כי אנחנו לעולם
מחוץ לאופנה.
לעולם לא מחוץ לאופנה.


תגובות (1)

באמת שחשבתי שהסיפור שונה לגמרי… מתי את ממשיכה את כאב של לוחמים?

31/05/2015 20:54
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך