ספוג
בין פרצופים הולכים ובאים
אני רואה את המדרון במסדרון
מחכה שאפול, תאב לראות אותי
ספוג בשאריות שלי
אני רואה את עיניהם אך הדמות המוחזרת
נשארת צלולה, צלילות של צוללן
זה לא אני
אני טובע באדישותי
מסביבי רגשות שאני כבר לא תופס
אך ברגעים חדים אני מרגיש
עוד פעם ספוג
בדמי שכבר אינו שקוף, נגמר המלאי
אני חיפשתי בחיי הרבה
אך הדמות מולי היא היחידה שנשארה
איך זה שגם היא מתרחקת
יבשה מעצמי
תגובות (1)
כל הכבוד שאתה עדיין באתר… אני מזמן התייאשתי