ספק במהות

בכל המילים האלו אני לא מוצא תשובה
דיבורים על אדם ותקווה מרגישים לי חלולים
הם בעיקר מעלים עוד שאלות
שאני כאני, אין לי תשובה אליהם

אבל אני יודע להסביר
לעצמי מעצמי על עצמי
והילד פתאום צץ לו
מדבר על כלום, שום דבר ושקט

שקט שגם בהמצאות הכי פרעות שלי
אני לא יודע להסביר
והוא מספר על השקט הזה כאילו יודע
אבל הרעש בשיאו אצלו

אני סוג של כאוס שרק אני יכול לברוא
להמציא לעצמי חללים שבהם יש תאוריה
כדי שלא אנפץ לעצמי את ההיגיון
אבל הוא נופץ כשהייתי ילד