כל פעם שאתה משתף משהו שכתבת, ואני רואה את הכאב במילים, אני מרגיש שהייתי רוצה לכתוב, להגיד משהו שישפר את ההרגשה שלך. עד היום פחות הצלחתי, אבל אני עדיין לא מתייאש. התעודדתי לראות (לפחות ככה הרגשתי) שגם אתה עוד לא מתייאש ממך.
קשה לי להגיב לפעמים או אפילו לבטא מה אני מרגיש, אבל אני באמת מעריך את זה שאתה לא רק לוקח את הזמן לקרוא את שיריי אלא גם להגיב ולהראות אכפתיות. הבעת העניין הזו באמת משמחת אותי :)
25/05/2021 14:32
רציתי לשלוח לך הודעה פרטית, אבל משום מה לא ראיתי את האפשרות הזאת במשתמש שלך. חשבתי על משהו, וקיוויתי שתשתף איתי פעולה. רציתי שתשתף אותי בדבר אחד שאתה אוהב. לא משהו כמו שקיעה, או ריח של גשם. יותר בסגנון של ספר מסוים, שיר מסוים, תוכנית טלוויזיה, תחביב. משהו אחד כזה שמרגיע או גורם לך אפילו לחייך. במקור רציתי להציע לך שתספר לי על שיר שאתה אוהב, ואני אנסה לנגן אותו בגיטרה, אבל זה יכול להיות כל דבר. התחושה שלי שהאינסטינקט הראשוני שלך יהיה לדחות את ההצעה שלי, ואני מקווה שתחשוב על זה קצת ולא תבטל מיד, ותנסה לא לפעול לפי דפוס נוח, אלא לאתגר את עצמך. אני מרגיש שאני יצאתי מאזור הנוחות שלי בתגובה הזאת. אם תשתף איתי פעולה זה ממש ישמח אותי. אני מקווה שהמשפט הזה גם ייתן לך סוג של מוטיבציה, כלומר שתרגיש שאתה עושה משהו בשבילי, ולא רק שאני מנסה לעשות משהו למענך וכל האי-נעימות שכרוכה במחשבה הזו.
מקווה שתראה את ההודעה הזו, ותענה לבקשה.
יום טוב.
מודה, לא חושב שביקשו ממני בקשה כזאת ואגן האינסטינקט הראשוני שלי הוא לדחות אותה. אבל, אני עושה את המאמץ לחשוב על דבר אחד כזה ואני חושב שהספר המוות והפינגווין מתאים לבקשה.
משהו בתחושה הפוסט סובייטית ובהרגשה שאני הולך על מדרכות קייב, יוצרת בי שמחה (שאהיה כן, מהולה במעט עצב).
27/05/2021 04:19
שמחתי שהגבת, ובחרת לשתף. אני חושב על המידע שסיפקת ואיך להעזר בו (מעבר למובן מאליו – לקרוא ולדון איתך על הספר – מה שידרוש ממני לפנות יותר זמן משיש לי כרגע, אבל עוד לא פסלתי).
קראתי כרגע קצת על הספר עצמו. הייתי שמח שתכתוב לי על עוד דברים שאהבת או רעיונות שהתחברת בספר. אני אשמח לשמוע ממך.
תגובות (5)
כל פעם שאתה משתף משהו שכתבת, ואני רואה את הכאב במילים, אני מרגיש שהייתי רוצה לכתוב, להגיד משהו שישפר את ההרגשה שלך. עד היום פחות הצלחתי, אבל אני עדיין לא מתייאש. התעודדתי לראות (לפחות ככה הרגשתי) שגם אתה עוד לא מתייאש ממך.
קשה לי להגיב לפעמים או אפילו לבטא מה אני מרגיש, אבל אני באמת מעריך את זה שאתה לא רק לוקח את הזמן לקרוא את שיריי אלא גם להגיב ולהראות אכפתיות. הבעת העניין הזו באמת משמחת אותי :)
רציתי לשלוח לך הודעה פרטית, אבל משום מה לא ראיתי את האפשרות הזאת במשתמש שלך. חשבתי על משהו, וקיוויתי שתשתף איתי פעולה. רציתי שתשתף אותי בדבר אחד שאתה אוהב. לא משהו כמו שקיעה, או ריח של גשם. יותר בסגנון של ספר מסוים, שיר מסוים, תוכנית טלוויזיה, תחביב. משהו אחד כזה שמרגיע או גורם לך אפילו לחייך. במקור רציתי להציע לך שתספר לי על שיר שאתה אוהב, ואני אנסה לנגן אותו בגיטרה, אבל זה יכול להיות כל דבר. התחושה שלי שהאינסטינקט הראשוני שלך יהיה לדחות את ההצעה שלי, ואני מקווה שתחשוב על זה קצת ולא תבטל מיד, ותנסה לא לפעול לפי דפוס נוח, אלא לאתגר את עצמך. אני מרגיש שאני יצאתי מאזור הנוחות שלי בתגובה הזאת. אם תשתף איתי פעולה זה ממש ישמח אותי. אני מקווה שהמשפט הזה גם ייתן לך סוג של מוטיבציה, כלומר שתרגיש שאתה עושה משהו בשבילי, ולא רק שאני מנסה לעשות משהו למענך וכל האי-נעימות שכרוכה במחשבה הזו.
מקווה שתראה את ההודעה הזו, ותענה לבקשה.
יום טוב.
מודה, לא חושב שביקשו ממני בקשה כזאת ואגן האינסטינקט הראשוני שלי הוא לדחות אותה. אבל, אני עושה את המאמץ לחשוב על דבר אחד כזה ואני חושב שהספר המוות והפינגווין מתאים לבקשה.
משהו בתחושה הפוסט סובייטית ובהרגשה שאני הולך על מדרכות קייב, יוצרת בי שמחה (שאהיה כן, מהולה במעט עצב).
שמחתי שהגבת, ובחרת לשתף. אני חושב על המידע שסיפקת ואיך להעזר בו (מעבר למובן מאליו – לקרוא ולדון איתך על הספר – מה שידרוש ממני לפנות יותר זמן משיש לי כרגע, אבל עוד לא פסלתי).
קראתי כרגע קצת על הספר עצמו. הייתי שמח שתכתוב לי על עוד דברים שאהבת או רעיונות שהתחברת בספר. אני אשמח לשמוע ממך.