רעש שחור
רעש שחור שחייב להיות רעש לבן
אין הבדל במיקום, רק בזמן
והזמן עוזר, אך האמפליטודה תמיד שם
ואני חייב לסנן, כי זה חייב להיות רעש לבן
רעש שחור, עובר דרך הנפש הלאה
כמו מטוטלת, לא חשוב מה
הוא יזרום דרך כל עצב בגופי
והעצב ימשול עד שהזמן יעזוב
ואני מחכה לראות את המשקל עולה
כדי לדעת שיש לי שקט
עד שהוא חובט והאפלה ברצפה
עולה מעבר לנשימותיי
זה חייב להיות רעש לבן
כי רעש שחור הוא כבר לא רעש
זו האמת שלא רציתי להודות בה
רעש שחור הוא חלק ממני
תגובות (1)
אני חושב שזה קטע הכתיבה הספרותי הראשון שבו משהו מתמש במילה "אמפליטודה".
לא משהו שקל להגניב למשפט