שאני אקבל את עצמי
לפעמים אני מרגישה טוב
אבל לפעמים אני מצליחה להרגיש טוב
רק אחרי שאני מקבלת ציון
ציון שאומר לי הצלחת השגת
זה אושר עילאי
המרדף הזה
המרדף הזה אחרי להוכיח את עצמי
לא לפשל
להראות שאני חזקה
שאני לא אשבר לעולם
שאני יכולה להתעלות מעל כולם
צריכה את הלילה
מתפללת עליו שיגיע
לשכב במיטה
ולחשוב
בחושך מוחלט
ובדלת סגורה
מנותקת
צריכה את השקט שלי
התחושה הזאת
המוזרה הזאת
של הלבד בלי אף אחד
יש לי איתה רגשות מעורבים
לפעמים זו האהבה הכי גדולה שלי
המקום שעליו אני בורחת
בשביל קצת אסקפיזם
נחת
ולפעמים אני מרגשה שזה כמו
התגלמותו של השטן
האש הזאת שבערת מבפנים
החום הזה
הבור הזה
מזדהים? מה אתם אומרים?
כי אני יודעת
זאת אומרת אני מאמינה
שאני לא היחידה
שרוצה בית
מקום אחר
זאת אומרת להשתייך עליו
קצת
לא יותר
אני נכה
ואני יודעת שזה מוגזם
או יותר נכון מורכב
כשאני באה ומצפה מהחברה
שתקבל אותי כמו שאני
אבל אתם יודעים מה עוד יותר מורכב
שאני אקבל את עצמי
וכולם יקבלו את כולם
ואז העולם הזה
יהיה הכי הכי הכי מושלם
תגובות (2)
מזדהה עם התחושות,
אך העולם אינו מושלם, וכנראה זה מכיוון שבתור התחלה אנחנו לא שלמים עם עצמנו, לכן אנחנו לא יכולים לצפות שהוא יהיה מושלם.
כתיבה יפה :)
תודה רבה