מציאות או אשליה?

לולא הייתי מגלה את האמת העגומה,
כל מחשבה הייתה שונה.

אולי הייתי מאושרת,
אולי הייתי שמחה.
נותנת לחיוך תמים להתנוסס על פני,
במחשבה שהעולם מחייך בחזרה.

מאמינה שהכל בסדר,
שאין סיבה לדאגה.
חיה בצילו של שקר גס,
כשהאמת אינה מוטלת על הכף.

ומה עדיף, אני תוהה,
לחיות בשקר עצום,
אך מאושרת ושמחה?
להיות מודעת לאמת,
אשר מותירה אותי קודרת ועצובה?

כעת אין דרך חזרה,
האמת כולה גלויה.
כבר אינני שמחה,
כבר אינני עצובה.

רק חלל קר ממלא אותי,
לא מותיר מקום להתרגשות.
לא מרגישה דבר,
מלבד תחושת ריקנות.

אמת או שקר?
זאת כבר לא השאלה.
דבר לא משנה לי,
אני כולי ריקה.