אף אחד לא שמע

איך לאט לאט הגוף נצמד.
בשקט בשקט שאף אחד לא ישמע.
נהנית מכל רגע, אך מתחרטת בשניה
איך ניצלת ודרכת, השפלת, אך אף אחד לא שמע.

מתעוררת, נזכרת, הרגשה של בחילה
בשקט בשקט, שאף אחד לא ישמע.
מחייכת, מאושרת אך במקביל בוכה
איך ליטפת, חיבקת, אהבת אך אף אחד לא שמע.

איך הגוף מתחמם, מתנשם, שותקת לדקה.
מדברת, לוחשת שאף אחד לא ישמע.
הוא מחייך, מתקרב, מזייף, משקר – את מאמינה.
הוא שוכח הכול ומדחיק – כך אף אחד לא ישמע.

וזאת לא הפעם הראשונה שלך לבד.
וכבר נמאס לך להאמין לשקרים
ואיך בכל פעם שאת תופסת את היד,
תופסים אותך חזק חזרה ועוזבים.
וזאת לא פעם אחרונה שתטעי,
את שוב תצטערי על זה הרבה.
אבל כרגע רק נותר לך לשיר
ולקוות ששוב זה לא יקרה.