בור ללא תחתית

dani9196 11/06/2017 652 צפיות 4 תגובות

בחדר החשוך
על המיטה אני שוכב
בוהה בחלל האפל וחושב
על כל האוהבים שבעולם ואני לבד
על כל אלו שביחד ולי אין אף אחד
מנסה להיזכר מתי לאחרונה הייתי מאושר
אך זה נדמה כאילו חלפו מאז חיים שלמים
ודבר מהם לא נשאר

גם בעיניים פקוחות אני רואה רק שחור
הולך ומסתובב בעולם בלי מטרה כמו שיכור
מרגיש שהכל ריקני ומיותר
עוד ועוד מאותו הדבר
היה זמן, אני זוכר, בו לחיים הייתה משמעות
אך הוא עבר מזמן והיום הכל מרגיש כמו טעות
הקיום הוא כמו צניחה בבור ללא תחתית
הסבל לא מרפה, הציפייה לפגיעה בקרקע
הופכת לתקווה, לגאולה המיוחלת, לתכלית


תגובות (4)

אהבתי

11/06/2017 16:29

תודה

11/06/2017 19:41

ואוו דניאל, כמה זמן לא קראתי קטע רציני שלך… (בכללי מלא זמן לא קראתי כאן…)
יש משהו בקטע שאני קצת מתחברת אליו. סך הכל נורא אהבתי, כתיבה ממש יפה.

11/06/2017 21:07

    תודה. הקטע הזה הוא תוצאה של הרבה זמן של מחסום כתיבה.

    11/06/2017 21:11
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך