האור בקצה המנהרה
חיים בעולם של חשכה מתמדת
מחפשת את האור בקצה המנהרה,
אבל היא לא נגמרת.
ואני עוד ממשיכה ללכת.
מגששת את דרכי באפלה,
חיים תחת חסותה של הבהלה.
לקחת עוד נשימה
במציאות שנראתה כל כך תמימה
אך את פנייה היא חשפה והתגלתה כאלימה.
רגליי כבדות,
ועיניי נעצמות,
והנה הוא נגלה,
האור בקצה המנהרה.
תגובות (1)
אהבתי את השיר שלך. אני נורא אוהבת שירים עצובים מלאי משמעות וערך, והשיר שלך הוא שיר גדול שכמעט ולא מעלה בי דמעות. את כותבת נפלא! המשיכי כך