הריסות.

שאגה ללא מילים, מנגינה בן הצללים,
בלבו שוקטת דממה, בקרוב תיפסק הסערה.

זיכרונות רעים, חלומות הרוסים,
תקוות מנופצות.
בקרוב היא תתאהב תפיל את החומה.
עם ראש למעלה, תצעד בגאווה.
היא נפגעה פעם אחת, לא תשפיע עליה עוד פגיעה.

ייקח להם זמן, לאהוב את עצמם.
פריטה על המיתר, סכין חדרה עמוק,
לילה שקט אך החושך מפחיד,
חיבוק של ידיים מתות.

החוף לא ישוב לגלים,
את נותרת בין הבודדים,
מתנפצת על גבי האבנים.

את זעקותייך לא שומעים,
בקרוב התאהבו, געגועם לא ידע גבולות,
לבם הפועם מזמן נקבר בין ההריסות.