מלחמה

קול מגף על חצץ
באחדות כרעם,
קול סורר אותו שובר
\"לאן הפעם?\".

ויצאו אל השדות
מגפיים מצוחצחות,
יעקבו אל ההרים
אל צרחות ובהלות.

ועוד כדור אל הרובה
וקול ילד אשר קורא,
\"מדוע שנאתם אותי\"
גופו יורד והוא עולה.

\"אל שלום ואל אחווה!\"
הם קוראים בלי תהייה,
לא מפנים מבט אל דמה
של הילדה הקטנטנה.

שומעים הם כתפילה
את קול המנהיג הנורא,
לאלו שיקצצו אויבים
לפני עלות החמה.

ולפעמים ההורים
צורחים כמו חוטאים,
שאיננו מבינים
ואנו ילדים, איננו חיילים.

וכדור לי בראשי
לא אחזור אל אהובתי,
מתתי למטרתי הנפלאה
אך מהי, שכחתי.