ניצודה

לא צָפיתי את בואו בשעה כה מאוחרת
ועדיין… יכולתי להיעלם.
הצצתי מבין השיחים
חושפת את עצמי וכאילו לא רואה את שמתקרב.
הוא ירה לעברי בודדות
ואני, פצועה, התעלמתי מהרעש.
בחשיכה, דילגתי על בהונותיי, איגפתי אותו.
ובנשק שלו
אני זו שיריתי,
אני זו שְמָתִּי.