נקודה שחורה בעת שמחה

20/02/2012 783 צפיות תגובה אחת

בעיני כבר לא אוכל לראות
לא שמים בהירים, לא נהרות
באוזני כבר לא אוכל לשמוע
קול ציפור, נעימה של כינורות

את לקחת את כל חושי
את מבטי, גם את אוזני
במבט אחד הכול אבד
ולבי לך נערה
אתן אותו במתנה

ובי עצמי עוד מה נשאר
לא מרגיש כבר שום דבר
רק אליך נערה
בי נותר לך אהבה

הכול השחיר, כבר נעלם
זכרונות טובים, היו היה
אומנם לי קשה אותם לזכור
עיקר עכשיו בסופה של תקופת האור

את עצמי אני שואל
האם רוצה אני לזכור
את קול צחוקך
את אור עינך
גוון עורך
ואת ריח השושנים המתגורר לו בביתך

בהם אני נזכר
בעודי מבקר בו בקברך


תגובות (1)

ושוב אני פה מבקרת לך בשירים המהממים שלך!
זה היה כל כך מיוחד ועמוק.
המילים פה היו פשוט מושלמים.
כל דוגמה והרגשה זה היה לא מהעולם הזה!
הכתיבה שלך מושלמת!
את גרמת לי להזיז ריר!!!!

21/02/2012 14:02
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך