עולם מושלם
שקר החן והבל היופי.
שקר אהבת החינם.
הרי כל אדם אינטרסנט,
בעולם כה מושלם.
עינייך אדומות,
שושנים צחורות,
שוחות בים,
של כאב ויגון.
מלנכוליה של שירים
מציפה את העולם
בדיכאון שנכפה,
על כל פרט בחברה.
ומה נותר לי
לעשות פה
אם אני לא מוצא
סיבה לחיות?
ומה אם המניע,
לא קיים?
אין מקום
לברוח אליו בעולם.
אין מסתור
מפני החושך
שממלא את כל
שארית הדף.
כל מה שנשאר לעשות
זה להמשיך הלאה
אל עולם מושלם,
אל עולם שנחרב.
תגובות (5)
כמה יופי בשיר אחד!
תודה רבה!! הוא מבולגן אז פחדתי שיהיה פחות קל להבין, שמח שהצלחת לראות בו את זה 3>
אומנות מכאב וזעם, ואווווו
קצת בקורת . לא הבנתי את השיר ונירא לי שיש עוד מה ללטש בלעביר את רגשותייך בדף. מעבר לזה נדמה שאת כותבת לא מעצמך אלה מנסה לחכות מישהו אחר. נסי לכתוב בלי פילטרים רק מה את חושבת ומרגישה בלי להתבייש לצנזר או לעשות חשבונות. ותעברי על זה שוב ושוב תוספים מה שעולה בראשך אחרי הקריא ונסי לסדר את השורות ולהוסיף להם סגנון יחודי. רצויה זה שלך. כמו תביעת אצבא(אם את מבינה את כוונתי) תמישיכי להשתפר ותזכרי שיאפשר לעשות אומנות פוליטית . לחכות או להגיד מה שרוצים לשמוע להיות יהיר או לחוש עליון. אמן אמיתי שם זרקור על נושא מסוים ונותן לשאר קבל ממנו את הרעיון בפרשות שלו ולפתח מי שם את כל זה רק כמו שהוא יכול. כמו המרה נותן מקבל נותן מקבל. סגוריים מנהיג אמיתי הוא לא פוליטקיי ולא שליט אלה משרת העם ומשרת אלוקים. וגםרעיון זה נתון לפרשות הקוראים
תיקון שם את הזרקור על נושא מסוים.. ונותן לאדם המקבל מימנו את את הרעיון לקבל לתוכו את הרעיון אבל בפרשנות שלו (אותו אדם מקבל) ולקחת את ההבנה והמידע הזה אחר כך ולעשות איתו פעולה שרק הוא יכול לעשות. ככה זה ממשיך לפי הסדר נותן מקבל נותן מקבל. הראשון מקבל רעיון מפתח אותו בעצמו עושה פעולה לגבי זה ומעביר לבא שעושה אותו דבר(לא אותו דבר כמוהו. אלה מקבל מפתח פועל מעביר אלה)