צל ותהום

אתה רק צל,
נוחת עליי ברכות.
צל
לא בן אדם.
מגן,אוהב,
מחשיך,
אפלה,
אימא אמרת אם אצא מצילך,
נשמתי תואר.
בחום,בנתינה,באדיבות,
באהבה מסוג הנכון.
אך אני ואתה זה הוא סיפור אהבה של שנתיים
וכמה חודשים.
בחיי,ההרגשה שהייתה לי אז,
ז** על העולם,
מכוערת,
לא שווה כלום.
ראית בי משהו שונה,
וכל כך דומה לאחרים.
עוד קרבן , עוד שפחה,
סוגדים לך ברחבי העולם,
ואתה מאבד אותם לדעת.
זה לא מידי סדיסטי,חברי?
אבל כמו שאמרתי,
מגן,אתה הגנה מכל העולם.
מהמילים,
והלחישות,
אתה תהום שרק מרחיבה את עצמה,
אך בטוחה היא.
רק אני שם,
והעולם למעלה.
אהובי היחיד,
דיכאון שמך.