צעקות חסרות מילים (שיר מספר#6)

one girl 15/03/2014 628 צפיות אין תגובות

אני לא רוצה לקוות יותר,
אני יודעת שגם אם אנסה זה יהרס ..ומהר.
אני רוצה להוציא את הכל ולא יודעת לאן ..
מכירים את ההרגשה הזאת שאתם לא מכאן ?
שונה ומשונה שלא יודעת מה לעשות עם עצמה , ככה אני מרגישה .
חבויה בתוך שכבות שלא מגינות,רק מעיקות הן מתרבות ומתרבות ולא נשאר כבר איך לחיות .
הן נתלות עליי וחונקות לי את הצוואר. ועדיין ,למרות כולן אני מרגישה כל כך קר.
מחפשת משהו שירגיע.. מהמכות שבאות וממשיכות להגיע ,
שיקח אותי ויעזור לי להשכיח את הכל ,
את הכאב והתסכול שיעצור כבר את המבול .
שיתן לי טיפת חמצן לנשום,
שיושיט לי יד אל התהום.
חבולה ומרוסקת , כמה בן אדם אחד יכול לסבול ?
מנסה להסוות הכל בעזרת הומור ,אבל זה לא עוזר בכלל אני עדיין בבור ,
בתוך החור השחור שלא נגמר .
מסתכלת למעלה ולא רואה את היציאה ,אני יודעת שגם אם אנסה לטפס ,היא עדיין רחוקה.
ואולי אם אקרא ,בצעקות חסרות מילים מישהו יבוא וישמע,יהיה פה בשבילי .
אבל המציאות היא לא כמו בסרטים ,לא הכל הולך כמו שרוצים גם אם מנסים ..
אני תקועה,שקועה ומיותרת, אבל אין לי ברירה אין לי דרך אחרת..


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך