קטע כתיבה קצר.. שאיפות המוח והלב

על שאיפות שהמוח רצה והלב לא..
המוח רצה להתקדם
הלב רצה קודם להבין
המוח רצה לרוץ קדימה,
לשכוח
לחנוק את הכאב עד שיעלם
והכאב לא..
לא נעלם ולא בורח
אלא רודף
כי הלב לא שוכח
לא כי הוא לא רוצה, אלא כי הוא לא מצליח
וגם אם הזיכרון הכואב נדחף החוצה
מגיעה השתיקה
ארוכה ומכאיבה אפילו יותר
כשנגמרו המילים הלב בכה
כי לא היו עוד צלילים שיחסמו את הדמעות