שקרים בעטיפת מתנה

כמה שקרים בעטיפת מתנה
כמה אריזות לאמת
ואני קופסא ריקה
והכל ריק.

ואני לבד, סוף פסוק, גזרת גורל קטנה
תמיד לבד.
מרגיעה את הנשמה באולר
ואנרגיה מכובסת, מכונסת
שלא באה מאמת אלא משקרים,
אותם שקרים בעטיפת מתנה
שהם הלב שלי.

אם אני ילדה אבודה,
שמשחקת מחבואים עם העצב,
כשאני אתחבא,
האם מישהו ימצא אותי ?

כתב קטן ומילים מילים מילים
חסרות משמעות
ואיפה אני ?
בובת חוטים, לחיים אדומות,
בובת סמרטוטים מכוערת ?
מי יידע לזהות אותה במראה-
בטח לא אני.

מילים ריקות
בלי תוכן
עלילות לא עוברות לי בראש יותר
והכל ריק

איפה הסיבה לקום בבוקר
כל כך הרבה
כל כך הרבה שאלות
ואין תשובות.