תזכיר לי לכתוב את זה בדף

תזכיר לי לכתוב את זה בדף,
את היום האומלל הזה,
שלא עוזב אותי עד עכשיו.

תזכיר לי שיש לי יותר מנשמה,
שאני שוכח דברים,
תזכיר לי,בבקשה.
תזכיר לי מי אני,
ומה כולם חושבים,
תזכיר לי,
למי קראתי חברים.

תזכיר לי למה אני כל כך אדיוט,
תזכיר לי למה אני מחפש נחומים,
למה החיים שלי,הם סיוט שלא מחלים,
למה העצב, גורם לי לשכוח דברים,
למה אני כותב לך,במקום לחפש אשמים.

תזכיר לי לכתוב את זה בדף,
להראות לעצמי שלא עזבתי מיד,
שלמרות שסבלתי ממש,
יש גם את היום של מחר.

נימוק לחיים,
אני מחפש אותו יותר מדי שנים,
למרות שהם לא מושלמים,
שהוא ילמד חלשים,
יוכח לשולטים,
יקרא לגזענים,
ויבדר אותי,
בתור אחד,
שעבר סיבוכים, לא קטנים.

"העבר זה חלק לא נשכח..שמתאדה לאט לאט,
בנתיים אני לא דואג ומנסה כמה שיותר,
להוכיח לעולם..שלפעמיים פשוט צריך לשים זין על כולם."

העתיד מחפה עליי,
ואתה איתי,
אז מה רע לי?
אוהב אותך,
חבר שלי.