היא לא בכתה

~לא ערוך~
היא לא בכתה
כשהם לקחו לה את החופש
וקרעו בלא רחמים את שורשי השמחה
וכשהם עקרו את נשמתה
כמו חקלאי שעוקר תפוח מהאדמה
היא לא בכתה

וכשהם אמרו לה
שזאת רק תקופה
זה לא עודד אותה
אבל היא לא בכתה

וכשאימה בכתה את נשמתה
בדמעות שחורות שנוסעות את כל הסבל בעולם.
היא חיבקה אותה
אך מתוך נהר הדמעות
היא נותרה יבשה

וכשהיא נשארה לבד
בעולם מת
והרגישה עצובה
היא רצתה לבכות
ואז,
היא בכתה