זו את

יש לפעמים
שאני מתעוררת
מכוסת שכבת זיעה קרה ותקווה
וזו את:
אלה החלומות אליך/

יש לפעמים
שאני מתהלכת
וכל ישותי שבויה בדמיון
וזו את,
וככה זה לחלום עליך/

יש לפעמים
שאני נשענת
נחה באור של הילה
וזו את.
את כל-כולך חלום/

יש לפעמים
שאני נשברת
כל כולי רסיסים דוקרים-נדקרים.
האם זו את?
או שמא שגיתי שוב בחלומות—?