חץ בלב

נתתי לך לחמוק ממני.
הותרת אותי שבור,מדמם.
במשך שעות,ימים,שבועות.
ניסיתי להבין.מה קרה?
מי אני בלעדייך?
הריח שלך עדיין נשאר על המצעים שלי.
באויר.
כל צלצול טלפון מקפיץ לי את הלב.
כל אחת שנראת כמוך גורמת לו לפעום חזק.
אני מתמוטט.
הדמעות עדיין לא יבשו מעיניי.הבטתי בך עצובה.
הלב שלי נקרע.
אני לא מסוגל לקום.מבטייך פצעו אותי
כשיברי זכוכית שחדרו לליבי
אני עדיין מדמם ואוסף את השברים,מרסיסי ליבי
שנשבר באותו רגע שלא מצאתי אותך שוב. נעלמת ולא ראיתי אותך שוב.
המילים שנאמרו לפני כן נצרבו לי בזיכרון. מילים מכאיבות ופוצעות .
היינו החברים הכי טובים זה של זו.
ידענו תמיד לומר את המילה הנכונה.
משלימים משפטים .
נפשות תאומות.ואז היה פיצוץ.
ועכשיו,את כבר לא פה.
תני לי סימן חיים.
כל דבר שמרמז שאת חיה.
בשבילי זה לא סתם פיצוץ .זה פצע שותת דם.
זה חץ כואב.בלב.כי לאבד אותך זה כמו למות.