שיר הלל למשקפיים השחורים

אהבתי :)
איזה גישה אופטימית לחיים ;)

אני אוהבת את הדרך הפסימית.
גודל הציפיות כגודל הכריות [אכזבות].
שמתי לב שאתה מקפיד על הביקורות שלך, כלומר אתה מקפיד לכתוב לפי ההערות שלך ולפעמים אני חושבת אם מישהו מבקר אותך או שאתה פשוט שואף לשלמות.

טוב, אהבתי.
למה? (אני יודעת שאתה שונא ביקורות קצרות)
1. אני לא אתיימר להיות מבינה במשקלים או בחריזה טובה, אבל ממה שעיני הלא מנוסות רואות, השיר כתוב טוב מבחינת אלו.
2. המסר- הו, המסר.
אני מאמינה גדולה בפסימיות, ואני מסכימה לגמרי עם המסר שהעברת (אלא אם כן כתבת אותו בציניות, מה שלא נראה לי, אבל ליתר ביטחון)
3. האמת שאין לי כל כך עוד מה להגיד, אני מניחה שאני יכולה להגיד יישר כוח, אבל אז אני ארגיש כמו מורה לכיתה א'.
נ.ב- אהבתי את התגובה של החבר, אני אאמץ את הפסוק הזה.

וואוו זה פשוט כל כך יפה
כל כך מזדהה עם המשפט של חבר שלך, ומוסיפה: "טוב יום המוות מיום היוולדו"
באמת יפה ומדהים

חחח ההומור נוטף

וואו, אני מבינה שאת אופטימי בקטע הזה אה?

מוזר לשמוע על חברים שמצטטים את התנ"ך, אבל יהיו חברייך כשיהיו..
אני מעריץ גדול של משקפיים יכולותיהם והסימבוליזם שלהם, מלבד העובדה שכבר תקופה אין לי ואני מיוסר מאוד, במיוחד בתור בן אדם עם עיניים בהירות.
לגבי השיר, האופטימיות שלך מורגשת וזה כיף ונחמד והכול טוב כמו שהוא דיכאוני והכול חרא ושנאה קרה ונקמה קפואה ושאר ירקות, זה תמיד נכון.
אני הזדהיתי עם השיר על שתי צורותיו, גם מדכא וגם גרוע.
אבל הציטוט והמשקפיים והדרך שבה אתה הופך הכול על פיו, זה מה שהופך את זה לטוב..נראה לי.