luve books
אני לא יודעת לחרוז.
הסיפור ה-99.

שפחה

luve books 20/08/2013 937 צפיות 2 תגובות
אני לא יודעת לחרוז.
הסיפור ה-99.

אי שם,
בארה"ב הרחוקה,
לא במדינה נידחת.

באחד הפרברים,
אזור פשוט פסטורלי ושקט,
ממש החלום האמריקאי.

ילדים מבלים בנעימים,
גם המבוגרים,
וכולם זה את זה לשלום מברכים.

באזור הזה,
באחד הבתים,
בחורה יושבת לה במרתף,
ידיה כבולות לקירות,
והיא צועקת,ועוד פעם קוראת בקול רם.

בשבילה החלום האמריקאי הזה לא קיים,
כי השכנה הנחמדה ממול בכלל לא חושדת,
וכי שני הילדים שעוברים לא שומעים.

כי מי יכול לחשוד בדבר?
שבבית כה תמים וחלומי,
בו מתגורר מישהו,
"נורמטיבי" לחלוטין,לפי טענת כולם,

שבבית כזה,
הסיוט קורם עור וגידים?


תגובות (2)

השיר נחמד. אני חייב לשאול, האם זה בהשראה מהסיפור שלי "סוף סוף"?

20/08/2013 16:47

וואו…
כתבת נושא מוכר שממש עצוב שהוא קורה.. אם רק הייתה לנו דרך להפסיק את זה לפני שזה יתחיל…
אהבתי מאוד, הצגת את זה בצורה מעולה

21/08/2013 00:32
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך