תום
צריך לצאת כדי לחזור להתרחק בשביל התגעגע,
עבד אשר טעם החירות זר לו, לא ידע כיסופים לחופש.
כמיהתו היא נחמתו הרהוריו הם ענייניו בכלוב של זהב.
ענייה נשואות אל על הכיוון ציפיותיה
אך השמש גם היא נמצאת מעלייה.
מעוורת היגיון, מסנוורת כפיתיון, משקרת וחובטת ללא חידלון,
עד אשר משמיטה מבט לקרקע ברפיון.
תגובות (1)
יפה מאוד!