תראי אותי

ימים שלמים אני צופה בך
מחכה למבט, לרגע אחד
רגע אחד בו תכירי בקיומי
שנייה אחת בו תתייחסי אלי

אינך מסוגלת לאהוב אותי,
אני מודעת לכך לחלוטין
ועם זאת, אני חייבת לקוות
חייבת להאמין שיום יבוא,
יום יבוא ותראי אותי

יום יבוא ותראי את התקווה שלי
תביני את התשוקה, את הצורך הבלתי נסבל
את הרגש שאת מעוררת בי
את התסכול שלי על כך שאינך רואה אותי

כמה זמן אפשר לחיות ככה?
כמה עוד אצטרך לסבול את האדישות שלך?
למה אינך שמה לב?
את לא מודעת למה שיקרה לי אם לא תביני
לא מבינה עד כמה את משפיעה עליי

יש זמנים…יש זמנים בהם את הכול
את כל מה שנמצא בראשי
איני מסוגלת לחשוב על משהו אחר מלבדך
אינך רוצה אותי, אני יודעת
למרות זאת אקווה שזה ישתנה
אאמין שזה שלב שיעבור

יום יבוא ותראי את התקווה שלי
תביני את התשוקה, את הצורך הבלתי נסבל
את הרגש שאת מעוררת בי
את התסכול שלי על כך שאינך רואה אותי

אבל יום אחד תביני מה את בשבילי
את תביטי בי באותו מבט בו את משתמשת
לעיתים קרובות כל כך כשאת שמחה
אותו מבט, שכשמופיע על פנייך
איני מסוגלת להתיק את מבטי

יום אחד הכול ישתנה
יום יבוא ותראי אותי