100%
מה אני יכולה להגיד שאתם תאהבו?
מה אני יכולה להגיד שאני אוהב?
איפה זה מתחבר?
איפה מטשטש הקו?
איפה עמעמתי את עצמי,
בשביל האישור והתמיכה.
איפה עמדתי על שלי
איפה לא התפשרת על שלך.
איפה אני?
איפה אתה?
איפה שנינו נפגשים?
ואיך מתרחקים?
לא שמתי לב, נקשרתי
ופתאום אני לא 100% אני.
אני מתחלקת לאחוזים.
אני מחלקת לאביונים, מזדהה עם כולם
ומנסה לא לקחת אף אחד.
וזה לבד.
וקשה כבר לזהות את החלק שלך.
אבל לך זה לא קשה לזהות
ואולי יותר מהכל כך בדיוק רציתי להיות
מרוכזת בעצמי.
ואת זה בך שנאהבתי. אתה אתה
ולעשות זאת לא ידעתי.
ועם כמה שהנפילה החופשית הזו
מפחידה, לא ידועה
אחוז אחוז אני מלקטת חזרה.
משיבה לעצמי
ובונה לי חוליות, עור וגידים
כאלו שלא ספוגים ברצונות של אחרים.
ולוקחת מאמא, מהחברים לעבודה,
ממי שלמדו איתי בבית ספר, מהסטטוס קוו של החברה.
אנשים שגם לא ידעו שהאחוזים שלי אצלם
ומחזירה לי את האיזון ועושה לעצמי ניקוז
ואם תשאלו אותי מה קורה?
אענה הפעם, 100%.
תגובות (7)
אהבתי שכתבת שזה לבד. יש בזה אמת. התיאור עצמו לפני המסקנה מרגיש אמיתי. זה נעשה מעניין, העניין עם הגבולות,מה ממנו מה ממך והעניין של הנאהבת ואז התיאור . השאר הרגיש לי כמו ססמאות עידוד כאלה שיותר היה לך משמח לקרוא ומשמח לכתוב , אבל לא יודעת. כאילו קצת כמו משאלה מאשר חוויה שבאה הישר מהלב. אולי אני טועה , ככה זה רק הרגיש לי בשלוש לפנות בוקר
זה שיר עידוד לכל דבר חח צדקת בזה.בו זמנית זו גם חוויה שבאה היישר מהלב שלי.
קטע חזק, מה שקורה שמתחילים לאבד את עצמך למען אנשים אחרים- זה מדהים איך שתיארת את זה שחלקים חלקים נמצאים אצל אנשים ולא אצלה למרות שהם חלקים שלה ואיך שבסוף היא אוספת את עצמה מחדש.
אני קוראת עכשיו ספר שהיה בו מן האלמנט הזה, שהגיבורה לא רצתה בן- זוג ואז בעל מכיוון שפחדה לאבד את עצמה, היא פחדה להתאים את עצמה אליו ובכך לאבד את מי שהיא באמת.
בדיוק החוויה שאני מתמודדת עמה.מקווה יום אחד למצוא את האיזון.מה שם הספר?:)
מחוננת. ספר מדהים, ואם קראת נא לא לעשות ספוילרים כי עוד לא גמרתי ^^
הו, וואו. ככל שהתקדמתי עם הקריאה זה רק השתפר. פשוט מידי להתחבר, הקריאה הזאת פורקת איזשהו עול. זה מדויק להפליא, תיארת בכתב את מה שלא הצלחתי לבטא במילים.
תודה רבה! לגמרי פרקתי עול השיר הזה הוציא לי אבן מהלב