החשופית והקונכייה

פעם אחת היה חשופית והיא כל שבוע פוגשת את החבר שלה מר חילזון. היא רצתה ליהיות חלזון עם קונכייה אבל אין לה. היא שאלה את החבר:" איזה כיף לך שיש לך קונכייה אתה מוגן ויכול לישון בתוך ולנוח וגם להתחמם." החילזון רצה לעזור לה אך לא יכול ולפתע יצא לו רעיון ואמר:" אולי תימצאי קונכייה משלך יש הרבה קונכיות בסביבה." החשופית שמחה על הרעיון ומיד יצאה לחפש קונכייה. היא חיפשה וחיפשה אך לא מצאה ולפתע היא ראתה צב בהרים. היא שאלה אותו:" שלום אדון צב יש לך צורך בקונכייה הזאת?" הצב ענה לה:" אני זקוק לה, זה הבית שלי ובו אני מוגן אך היא כבדה אבל אני רגיל לחיים האלה." החשופית הלכה בלי להוסיף מילה והמשיכה לחפש. לפתע הופיע תנין גור קטן ביער והיא שאלה אותו:" העם יש לך צורך בקונכייה הזאת?" התנין הקטן אנה:" לא למה שיהיה לי צורך קחי אותו." לפתע הגיעה אמא התנינית ואמרה לו בכעס:" תורתי התנין שמעתי אותך על הקונכייה אסור לך להוריד אותה אתה צריך אותה להגנה ולחוזקות והינה המאכל הראשון שלך, חשופית תפוס אותה." החשופית ברחה במהירות לכיוון הים הגדול. היא לא ויתרה המשיך לחפש בלי הפסקה. לפתע היא מצאה סרטן עם כונכייה ענקית ושאלה אותה שאלה:" העם יש לך צורך בקונכייה הזאת?" הסרטן אנה לה:" לא אבל אני לא נותן לך עד שתביאי לי צדפות בגודל הנכון של השיריון שלי." החשופית חיפשה צדפה עד שראתה ים של צדפות. היא לכך הרמה של צדפות והביאה לסרטן לימדוד כל צדפה. הוא מדד כל צדפה אך לא מצא צדפה שמתאימה לו. החשופית ויתרה ולא יכלה עוד אך שפתאום היה גל גדול וישר נחת על החשופית ושהמים ירדו ממנה הופיע מעליה צדפה כשיריון. היא שמחה וחזרה לביתה מאושרת וסיפרה על ההרפתקה שלה לחילזון החבר שלה.