כתבתי את הסיפור בתחילת הטיול שלי במזרח הרחוק, כאשר טיילתי לבד והדבר שהכי הזדקקתי לו הוא מעט יציבות ומעט חברה (:

האם זה פשוט להיות הר?

14/01/2016 1023 צפיות 4 תגובות
כתבתי את הסיפור בתחילת הטיול שלי במזרח הרחוק, כאשר טיילתי לבד והדבר שהכי הזדקקתי לו הוא מעט יציבות ומעט חברה (:

בזמן שטיילתי בטראסות האורז בוייטנאם, שאל אותי אחד ההרים האם זה פשוט להיות בן אדם. מבלי לענות, שאלתי בחזרה האם זה קל להיות הר.
"כן," ענה ההר, "השמש מגיעה כשקר והולכת כשחם. הגשם בא כשיבש והולך כשרטוב."
נעמדתי במקומי, שותק.
"אני תמיד יודע מה צפוי לבוא, לכן אף פעם איני מתאכזב." הוסיף.
"אתה מתנשא כאן לגובה כבר אלפי שנים, לא נמאס לך מאותו המקום?" שאלתי.
הפעם היה זה תורו להתעלם משאלתי, והשיב לי בשאלה – "אז, האם זה פשוט להיות בן אדם?"
"בכל יום מצפים לי דברים חדשים, ככה תמיד יש למה לצפות. אפשר לומר שזה פשוט להיות בן אדם." עניתי. "אפילו טוב להיות בן אדם." הוספתי בכדי למלא את החלל שהותירה שתיקתו של ההר.
"טוב להיות הר!" התגונן בחזרה.
המשכתי בדרכי, מהורהר; אראה עוד הרים רבים בדרך, ואילו ההר יראה בני אדם רבים ממקומו.
כאשר כמעט וחלפתי על פני ההר נשבה הרוח בחוזקה ואמרה את ששנינו חשבנו – שהאדם מייחל למעט מיציבותו של ההר, ואילו זה מייחל למעט מההפתעות המזדמנות לבני האדם. לא פשוט.


תגובות (4)

ואו. כתוב פשוט נחמד ומחמם את הלב. כתיבה טובה.

14/01/2016 09:31

    תודה אוליב, פעם ראשונה שאני מפרסם משהו ולא גונז אותו בקריאה שניה חחח

    16/01/2016 09:36

פשוט ויפה, ממש טוב. אבל למה לגנוז סיפורים? תהיה בטוח שזה טוב! וגם אם לא, מקסימום מישהו יעיר לך על הסיפור וכך תוכל להשתפר. הכל בסדר

16/01/2016 20:28

    תודה, אבל זה כמו שאת קוראת לעצמך 'סתםמישהי', תהיי בטוחה שזה טוב!
    ואם לא, בואי שבי על הספסל לידי, יש מקום (;

    18/01/2016 04:29
2 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך