RebeccaAk
אחרי תקופה מאוד ארוכה החלטתי לכתוב משהו מאוד אישי. לחשוף בפניי הקוראים את אופן החשיבה שלי במהלך הכתיבה, את הצפת הרגשות שהאדם חש כשהוא נמצא לבדו מול הדף או מול המחשב. רק הוא ומחשבותיו. מקווה שתאהבו וקריאה מהנה. החלטתי לחזור לכתוב ומעכשיו כל הדברים שאפרסם יהיו זהים למה שכתבתי עכשיו. מהמחשבות שלי הכל יעבור דרך הנפש ומשם אלייכם - לסיפורים של חיי !! תודה רבה לכולם (:

הרי מה זה סיפור?

RebeccaAk 07/05/2020 459 צפיות אין תגובות
אחרי תקופה מאוד ארוכה החלטתי לכתוב משהו מאוד אישי. לחשוף בפניי הקוראים את אופן החשיבה שלי במהלך הכתיבה, את הצפת הרגשות שהאדם חש כשהוא נמצא לבדו מול הדף או מול המחשב. רק הוא ומחשבותיו. מקווה שתאהבו וקריאה מהנה. החלטתי לחזור לכתוב ומעכשיו כל הדברים שאפרסם יהיו זהים למה שכתבתי עכשיו. מהמחשבות שלי הכל יעבור דרך הנפש ומשם אלייכם - לסיפורים של חיי !! תודה רבה לכולם (:

אני יושבת לי מול המחשב וחושבת על מה לכתוב. אולי אני אכתוב על אהבה?
לא, אני אכתוב על אכזבה! לא, אני אכתוב על הצלחה או שאני אכתוב על כישלון?
ותוך כדי המחשבות אני מבינה שמה שאני באמת רוצה זה פשוט לכתוב על הסיפור.
הרי מה זה סיפור?
סיפור זה אני ואתה! סיפור זה העבר שלי, הווה שלך והעתיד של שנינו. לכל אחד מאיתנו יש סיפור נסתר, נסתר במחשבות שלנו ונסתר בליבנו!
תמיד המצאתי סיפורים, המצאתי מציאות לא קיימת, המצאתי דמויות שאני לא מכירה, המצאתי רגשות שלא חשתי בהם באמת.
עם השנים היבנתי שסיפור הוא משהו שעליינו לקחת ממציאות שאנחנו חיים, מאנשים שאנחנו פוגשים ומרגשות שמשתוללות בתוך תוכנו.
מצאתי את ההשראה שלי בכל מקום שאני נמצאת בו: ברחובות שאני מתהלכת בהם, בכביש שאני נוסעת בו, במקומות שונים ומשונים שאני מוצאת את עצמי בהם וגם בבית. בכל אלו, מצאתי דמויות עם סיפורים אמיתיים, סיפורים כל כך נוגעים ומרגשים, סיפורים מלאי תוכן ועומק אנושי.
כל מקום שאני הולכת אליו, אני סקרנית לשמוע עוד ועוד. גם אם אני לא מכירה אותך אני אפנה אלייך, אפנה אלייך מסיבה אחת פשוטה, כי אתה עולם ומלואו ויש מאחורייך סיפור שאי פעם אני ארצה לכתוב. סיפור על אדם אמיתי שחיי את ההצלחות ואת הכישלונות, סיפור על אדם שלא וויתר, על אדם שנפל והתרסק ואז קם – שוב ושוב.

אולי לא תצליחו למצוא הגיון בדבריי, אבל איני מחפשת היגיון. הנפש היא זאת שנותנת לי את האוויר לנשימה, כי הגוף מזמן כבר לא מגיב לכלום.
וזהו הסיפור שלי – סיפור עם מציאות קיימת, עם דמויות שעבורי הם לא רק דמויות הם אנשים שגורמים לחיים שלי להראות כך או אחרת ועם רגשות שכבר מזמן הלכו לאיבוד ולא מוצאות את מקומן בעולם הזה.

כל אחד מאיתנו כותב בסופו של דבר את מה שהדמיון שלו מאפשר לו. אבל לפעמים, תוך כדי הכתיבה מבלי לשים לב החיים שלנו נכנסים לתוך הסיפורים שלנו. וגם אם התוכן הוא אינו אמיתי – מה שעומד מאחורי התוכן משדר את החולשות שלנו, את התעוות שלנו, את הפנטזיות שלנו. כל אלו שלעתים לא ניתן לממש במציאות, אנחנו מוציאים בסיפורים שאנחנו כותבים.
אני למדתי לא להסתתר מאחורי סיפור דמיוני בכתיבה שלי, מצאתי דרך חילופית להציף את רגשותיי בכתיבה. למדתי את הסיפורים של אחרים, כדי דרכם לרפא את עצמי ולגלות מה נמצא עמוק בתוך נשמתי שמצליח לפרוץ רק דרך הכתיבה.

אתם בטח קוראים את זה ומחכים לפואנטה לא?
אז זהו שלא תמצאו אותה או שכן, אם תבינו מה ניסיתי להסביר לכם.
ואם קראתם היטב את מה שכתבתי אתם תבינו שלא ניסיתי להמציא לכם סיפור כדי לרגש אתכם, ניסיתי לרפא את נפשי כפי שאתם תמיד עושים –
פשוט מבלי לשים לב!!


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך