זכרונות

כבר הרבה זמן שלא חשבתי עלייך. אני מרגיש תחושה נעימה במרכז המצח ונותן פריטה על המיתר שיוצא ממנו.
המחשבה שלי חוצה את התקרה, ואת האוויר, חולפת ליד ציפורים ומטוסים, נעה בחלל בין גלקסיות מתפוצצות, מתחמקת מחורים שחורים שמנסים לגנוב אותה עד שהיא מגיעה אל הקצה השני של המיתר שמחבר בינינו.
אני יודע שחשבת עליי מפני שאני חשבתי עלייך.

וכמו שהמורה שלי לפיסיקה פעם הסביר לנו בתיכון שאנרגיה אף פעם לא נעלמת היא רק מתפשטת, כך גם הזיכרונות שלנו שעם הזמן אולי ישככו, אבל לנצח יישארו.

אני מופיע אצלך במחשבה.