מתוך החושך יצא בסוף אור.

אני מטיילת לי ברחוב, חושבת, על מה שקורה עכשיו בעולם, אחד מתחתן, אחד צועק על אישתו, ואחד חושב מתי הוא ייקנה לבת שלו את מה שהיא ביקשה ממנו לפני דקה.
אבל אנשים, לא יודעים לוותר, וזה מה שלא טוב וזה מה שמסובך פה. מתוך החושך לא יכול לצאת משהו בלי שמישהו יוציא אותו, ואני יודעת את זה, טוב-טוב.
אם העולם ייחתך לשני חלקים, תרצו להצטער על זה, על זה שרבתם עם החברים, עם אמא שלכם, עם אבא שלכם, עם אחותכם הקטנה והמעצבנת,אבל אף בנאדם לא יבין את זה עד שיקרה משהו, וזה בהחלט נכון!.
אולי אני נשמעת קצת מוזר כשאני מנסה לסדר את העולם איכשהוא, ואני יודעת שאני לא לבד, שיש עוד מיליוני אנשים שחושבים כמוני, כשהם רבים עם ההורים שלהם, הוא רוצים שהם ייעלמו, שמשהו ישתנה בחיים האלה כבר, אבל, זה לא קורה ואילו זה היה קורה אז החיים היו יותר קלים, בהרבה. אבל אין מישהו יותר קרוב מהמשפחה. לא משנה אם האחות הקטנה שלכם מושכת לכם בשיער או מעירה אותכם בשלוש לפנות בוקר! היא עדיין תהיה הבנאדם הכי קרוב אלייכם! כל הזמן הזה מאז שאתם קיבלתם אותה ועד שתמותו, ואף חבר או חברה לא יוכל להחליף את זה, וזה היופי שבחיים. שיש מישהו שיוכל לעזור לך, לעודד אותך, אפילו שקיבלת אפס במבחן ואפילו שאין לך עוד חברה, כן, זה יופי שיש משפחה :).