"תכלת עודנה לא בריאה בנפשה עד הסוף, היא רואה במעורפל את קיצה. היא מביטה מאחורי גבה, מרגישה את המוות נושף בעורפה. תכלת רק רצתה להיות בסדר, תכלת רק ייחלה שתוכל […]
פרק 14 לייקטרוביל סיטי "רגע, החפץ הקופצני הזה…" אמר ג'ונתן. "נו?" אמר ספלון סקי. "אני יודע למה הוא התפוצץ כשלא נגעת בו, זה חומר נפץ מיוחד" אמר ג'ונתן, "ואני חושב […]
קמתי בבוקר. הסתכלתי על הפלאפון. 20 שיחות שלא נענו מעומר ו-50 הודעות מעומר. לא הסתכלתי על ההודעות או התקשרתי בחזרה. עדיין כעסתי עליו. התארגנתי לאט, לא ממש מיהרתי להגיע לבית […]
לפעמים כשהלילה יורד והדמעות מתחילות להעלות . אני מרשה לעצמי להישבר אני מרשה לעצמי להוריד את המסיכה ומה שמתגלה מאחוריה. הוא מחזה נוראי הוא מחזה של ילדה שבורה, ילדה עצובה. […]
טיפות קטנות של גשם נחתו על זגוגית החלון. הרוח הנושבת חדרה אל החדר מבעד החריץ הקטן שנותר פתוח בחלון. אווה נכנסה במהירות אל החדר וסגרה בעדינות את החלון והסיטה את […]
"כמו קעקוע המשפט שלה חרוט לי בראש, וכמו קעקוע, המשפט הזה עושה לי אלרגיה ועיקצוצים. אם הייתי יכול לגרום לה לשנות את המשםט שאמרה, הייתי משנה. אבל רק אתה עצמך […]
האהבה היא הרגשה מוזרה. היא כואבת לפעמים אבל תמיד היא מחלימה. גם כאשר היא נופלת היא קמה ומתעוששת וגם כאשר מישהו נפגע הוא ממשיך לאהבה הבאה. ויש אנשים עם קשר […]
רצתי אל האולם ספורט עם דאלאס בשעה הרביעית. בוני כבר ישבה על הספסלים בצד ועודדה ילדים בצווחות. קלטתי את מאט כמה מושבים לידה, אבל הוא דיבר עם סאלי מקירוב. "אוי […]
הסיפור מתחיל עם נערה בת שבע עשרה, בלה דוידסקו. היום היא מתחילה את השנה האחרונה שלה בתיכון, כיתה יב', יב' ארבע. בלה רושמת את כל מה שקורה לה ביומן זיכרונות […]
היא הגיעה אל תחילת החורשה הגדולה, המקום הבודד ביותר שיש בקרבת מקום, המקום שאפשר ללכת אליו כשאתה רוצה להיות לבד. "מה חשבתי לעצמי?" היא החלה לדבר לעצמה. "זאת לא אשמתה […]
"נסה לפחות." האיץ בו ג'פורי הפאון. אליאס שידל את כל קומץ הריכוז שעוד נותר לו מהאימון המפרך ושילח חץ לכיוון העץ הקרוב- הוא פספס את המטרה. ג'פורי סינן קללה עזה. […]
היא היתה יפה וטובה ומתה. היא היתה בוהה בקירות במבט אטום לשעות. היא היתה עוצמת עיניה, וחושבת כל כך הרבה מחשבות. היא היתה יפה יותר מכולן ביחד. אבל היא הסתירה […]
"משיח? למה אתה מתכוון?". הנער הביט בי בהשתאות, הוא פתח את פיו כדי להגיד משהו אבל בסוף התחרט וסגר אותו. הוא יצא מהחדר וחזר כעבור חמש דקות עם מבוגר בן […]
פרק 1: 'אין ספק שהיא חייה טוב.' חשבתי לעצמי כשראיתי את גודל הפנימייה, משהו כמו בית מלון רק שאתה המנקה. תהיתי איך אור הצליח להשחיל אותי לכאן, המקרה שבגללו נכנסתי […]
נקודת המבט של ליאם. " כשאני ושרלוט חזרנו לחדרה, היא מהר חלצה את נעליה, ועלתה למיטה. היא אמרה שכואב לה הראש, ושהיא רוצה לנסות לחזור לישון, אם זה בסדר מבחינתי. […]
פעם היה איש נורא גבוה ונחמד הוא היה כל כך גבוה שהבית שלו היה כל כך קטן שהרגליים של הענק לא נכנסו וראשו הגיע לחוטי החשמל הכי גבוהים בעולם. הוא […]
לפעמים אני אוהבת לנסוע, להסתכל בחלון ולהתבודד עם עצמי עם המוזיקה. לפעמים אני אוהבת לטייל לבדי, מהלכת בשבילים, לשמוע את רחש העלים, ציוץ הציפורים והשקט של הטבע, להרגיש את הטבע […]
לאחר שעומר חזרה הביתה מהמוזיאון כולה היתה לחוצה מיהו מעריצה הסודי לאחר שעה נרגעה וגילתה עוד מכתב בחדר שלה. במכתב היה כתוב:"לעומר היקרה זה אני ד׳ המעריץ הסודי שלך,את בטח […]
ואז ראיתי את המחבלים\פדופילים האלה.הלב שלי היה על 1000. לא. לא. צבטתי את עצמי. ואז קרה עוד יותר גרוע הם ראו אותי. ועכשיו שום דבר לא היה קרוב אליי. לא […]
~נ.מ אנדראה~ "פאק!" צעקתי כשהבנתי שקמתי בבוקר על הדשא הלח של הפארק. "קומי מאיה!" צעקתי ותלתלתי אותה בחוזק. "אה..מה?" היא שאלה מנומנמת כשקמה. "מטומטמת יש בצפר היום!" צעקתי עלייה וקמתי […]
נקודת מבט אליאן: ״את לא מבינה איך הבהלת אותי בפלאפון, רצתי לכאן הכי מהר שיכולתי.״ אמר לירון מתנשף. ״רצית הוכחות, אתה הולך לקבל אותן עכשיו.״ אמרתי בחיוך. ״שניכנס?״ שאלתי בזמן […]
הוא הגיע. האסון שתמיד ידעתי שמתישהו יגיע. אבל תמיד פחדתי שהוא יגיע. אבל דווקא כשלא ציפיתי לזה בכלל זה קרה, איכשהו. נהייתי מוקפת מחבלים (אני חושבת), 8 מחבלים. לכל אחד […]
'הפנים של כירון נרגעו כששרתי. השירה שלי תמיד הרגיעה אותו מסיבה מסוימת ולמדתי איך לנצל את הטריק הקטן הזה, הייתי שרה בכל פעם שכירון היה מתוח ומותש. הקנטאור הלבן התקדם […]
אני עומדת על כר דשא, מדיף ריח של התחלה והתחדשות, כמה אירוני, כשאני עומדת על קצה צוק כביר, מחבקת את הרוח ונושאת עיניים אל קיצו של העולם. מעבר לצוק שוררת […]
הריח הזה. הריח של הגשם. הריח של הדשא שטיפות קטנות מטיילות עליו. משאירות בו שובל של רעננות. וחשוך. ולשנינו קצת קר אבל גם מאוד נעים. והעולם המפחיד והעצוב הזה נשטף, […]
~נקודת המבט של דני~ -כעבור שבועיים- "טוב אז רק אחת אחרונה" אמרתי ונישקתי את מאורי נשיקה קצרה על השפתיים והוא צחקק ובא להתקדם "אחרונה אחרונה" תפסתי בידו, משכתי אותו ואמרתי […]
היי. קוראים לי גיא. אם אתם חושבים שאני ילד מיוחד שאני כותב את השם שלי כדי שתגידו: אה, זה גיא ש… אז אתם טועים. אני לא ילד מיוחד. לא קרו […]
תומאס רו הוא ילד בן עשר. וכשמפלצות אגדתיות טורדות את מנוחתם שלו ושל אחותו הבכורה, הוא לא ישב בחיבוק ידיים. כשהוא נאלץ להצטרף לחבורה של נמלטים תומאס מוצא את עצמו […]
עמדתי בכניסה לעיר העתיקה, אני מתסכלת על רחובות הבוקר החצי מלאים בבני אנוש ובערפדים. כול המיתוסים של הערפדים שלא יכולים ללכת באור שמש קיבלו פחות ופחות משמעות במשך השנים, לאט, […]
