ירדה השמש הבוהקת, שסנוורה את עיני. תפסו מקומה כוכבי הלכת, שנפלו,התחדשו,לפניי. כוכבים נופלים כמו דומינו-כמו דומינו שמתחדש ועדיף לנצל הזדמנות: בזווית העין אם תתפוס כוכב נופל בקשה תבקש. חשוב בחכמה,אך […]
הוא לא היה צעיר הוא לא היה תמים הוא לא עוד אדם שהלך לעולמו הוא כבוד והוא מורשת. ההיסטוריה נחתמה העתיד עוד לא נכתב מה שבטוח, הוא יהיה בלעדיו. כמה […]
הטלפון שלה צלצל. "היי" נכתב בהודעה "היי" היא כתבה בחזרה "תסתכלי מהחלון????" היא הפנתה את מבטה והביטה דרך חלון האוטובוס בו ישבה. האוטובוס עצר מאחורי שורת מכוניות שחיכו שהאור האדום […]
נתח נכבד מדרום מרכז צרפת קרוי המסיף המרכזי בזכות הסלעים הקשים המרכיבים אותו. הוא תקוע בסביבה לא בריאה, שהרי אין זה סוד, שאפריקה דוהרת לקראת אירופה בקצב של 2.5 ס"מ […]
1. אנשים חולפים בתוך רחוב הומה מישהו אחד יושב, וגם צופה עוד נזקק ועוד אחד שמת פתאום משהו נורא מתחיל עכשיו, היום מישהו צועק על יחס לא הוגן מישהו נלחם, […]
הלילה ירד על העיירה, בלי איש שיבחין. על אף הגוון הכהה של החשכה אשר צבע את השמיים, הם נדמו מוארים הלילה. אלפי כתמים מנצנצים של אור כוכבים ניקדו את השמיים, […]
אור חדש הפציע על הממלכה המאוחדת. כל מי שהתעורר משנתו באותו יום היה יכול להרגיש שמשהו שונה נמצא באוויר, תחושה שמזמן לא הורגשה שם. דחף לא ברור היה משותף לכולם- […]
"תראי לי את היד שלך". הושטתי את ידי לאמא ביותר מבוכה מאשר כאב. את פניי הסתרתי מאחוריי התלתלים החומים שצמחו בשפע על ראשי, בכדי להתחמק ממבט ישיר עם אמא. תמיד […]
"אתם יודעים, אני לא בטוח שאני רוצה להיות חלק מצוות שאני צריך להציל כל שבוע."- קלינט ברטון, עין הנץ דאש סוף כל סוף אזרה את האומץ שהייתה צריכה בכדי לגשת […]
מצחיקה העובדה שגם לאלוהים יש חוש הומור. ממטיר עלינו את מרפי השטן. מפיל אותנו באירוניה. מתגרה בגורלנו, לא פלא שאנו חוטאים. מטביע בדמעות, רוצח בכאב. ואם תכננו משהו אז הוא […]
צוהרי היום,תסכול מציף אותי,ננעלתי מחוץ לביתי,יושב אני בשמש הקיץ החמה וממתין,לא יודע מה לעשות,טרקתי את הדלת… המפתח בפנים…רוח הקיץ החמימה נושבת לה ומכה בגבי,ממתין לא יודע למה . צופה אני […]
סיפור של תודעה אשר נמצאת בין החיים והמתים ומתאמתת אם עברה.
השמלה הלבנה של השנה החדשה ,,שנה חדשה בפתח עומדת, לבושה היא בשמלה לבנה חדשה עשויה כולה משניות מנצנצות , כל שניה מעוטרת בפנינה לבנה ויפה, מיוחדת במינה שאל אותה המשנה […]
וְשִׁלַּחְתִּיו וְלִבִּי בּוֹ מְקֻשָּׁר / כְּלֵב יִצְחָק בְּעֵת אָבִיו עֲקָדוֹ. מתוך נבואות האבן ג. "דילגת כאן על איזה סנטימטר וחצי! זאת חייבת להיות מלאכת מחשבת תומי" "אל תקרא לי תומי, […]
שתהיה השנה נהדרת ממש: לבנה כחלה ומתוקה כדבש. טעימה כגבינה וקרירה כגלידה, וכמו אפרסק עסיסית וורודה. שתהיה גם גדושה בחיבה עד אין קץ, כזוג ציפורים המצייצות על העץ. שתהיה שנת […]
אתה כבול באזיקים של געגועים חזקים לכל מקום שאתה הולך הם לא עוזבים את השמחה הם שואבים והם כל כך, כל כך כואבים אתה כבול בתוך עצמך לרגע אתה לא […]
פגעתי בך. זה לא אני! אבל זה כן מצד שני… פגעתי בך! ובכך, פגעתי בעצמי!
"די כבר! מה עובר עלייך?" היא אמרה בחוסר אונים, מסתכלת עליי עם עיניה היפות. "נמאס לי, פשוט נמאס לי כבר." אמרתי בזעם. "אז פשוט תלך מפה!" עכשיו הגיע תורה לכעוס. […]
אני אוחזת בידך… מוצא חן בעייני איך שאתה נראה בכובע (הלא-קייצי) הזה… האורות נדלקים… אני אוחזת אותך בידי! ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ במקרה שנפלו כוכבים אל תוך כיסי הריקים והשאירו שם תקוות קפאו […]
האריה הקטן לאריה הקטן קוראים בעצם כפיר והוא חמוד שכזה, וגם דיי מהיר אוהב לשחק עם כל חבריו הפיל, הנמר, הדוב והצב תופסת, דג מלוח מחבואים ומסירות אך לא עם […]
ג'סי התבוננה בכל הנוכחים בחדר בעיניים לא מאמינות. לפני כמה שניות צ'ו נתנה נאום שלם ומשכנע למה הם צריכים לעזור וכשג'יימי שאל את הנוכחים מי מוכן לעזור למטרה החשובה הזאת, […]
היא יושבת על המיטה הזוגית שלה, מתעטפת הסדינים הלבנים ושמיכת הפוך. כבר שלוש בבוקר, המנורה הבהירה מעירה מעט את החדר המבודד בקומה האחרונה בביתה. היא מחזיקה במכשיר האייפון שלה, קוראת […]
אחרי כמה דקות הליכה, נעצרו השלושה מול שער עץ ומאחוריו בית גדול צבוע תכלת. מארק פתח את השער בדחיפה קלה ונכנס לחצר בצעד בטוח. טייסון וכריס, שלא הכירו את המקום […]
ואז קרה הרגע שבו השתלט עליי חוסר אונים, שהרגשתי איך הכל קורס לאט בצורה לא מובנת ולא ידועה, וזה הפחיד ותסכל אותי באותה מידה. מה עושים עכשיו? איך מתקדמים מכאן […]
אף אחד לא רואה כמה העיניים שלי יפות, כשאני בוכה. אף אחד לא רואה את הדמעות שזולגות על הלחיים, אף אחד לא רואה אותי נושכת שפתיים, בניסיון לבלוע את הרגשות. […]
הם סיפרו לי סיפור. סיפור דפוק ואמתי. הם סיפרו לי שבחוות של אווזים, דוחפים להם צינוריות עם אוכל ישר לקיבה, כדי שיהיו מפוטמים יותר, כדי שיהיו טעימים יותר. הם סיפרו […]
"אריה! אריה תעזרי לי!" קול צעק אליה. אור בהיר סנוור אותה והיא כיסתה את עיניה. "אריה! בבקשה!" עוד הפעם הקול, היא פתחה את עיניה והאור המסנוור נעלם. מולה עמדה נערה […]
זה היה היום הראשון ללימודים בכיתה ו', הפעם הראשונה שבה כף רגלי דרכה בבית ספר. אני זוכרת את הכל – המורה המשעממת, התלמידים הביקורתיים ואלפי המבטים הנעוצים בי בעודי חולפת […]
תמיד התגאתי לומר שאני גר בתל אביב, יש לה הילה כזו שמבדילה אותה משאר הערים, היא האליטה, הקדמה,פריז וניו יורק הציוניות, מלאת חדשנות ותחכום בעל האופי האופייני לה, הברים הצעירים […]
