איך מצפים שאשכח אותך כל כך במהירות ונוקטים עמדת חסרת פשר כי הוא לא שווה אותי את הדמעות את הכאב והצער שלי ולא נותנים לי להתפרק להתרפק על גבי מיטתי […]
רוני הציצה בארון הבגדים הקטן שלה , זורקת כל פריט לבוש לכל עבר. היא הרגישה כאילו מה שהיא לבשה בעבר לא משנה אם זאת חולצה קרועה וישנה או שזו חצאית […]
כולם רוצים להיות לבד נאהבים מיוחדים מתבודדים ונעזבים וזה כל מה שיש לנו אחרי זה אין לאן לברוח מכרת הכל בשביל כלום
'הנקודה? אתה לוקח אותי למתחם קליעה למטרה? דבר ברור.' 'אבל למה שאהרוס את ההפתעה?' תוך רגע קפצתי לגגון מסעדה ולאדן חלון, עולה קומה אחר קומה עד שבתנועה חדה קפצתי מהקומה […]
"אחרי עשרים שנה" , מתנגנות מילות השיר של שמוליק קראוס ברקע. אירוניה מסויימת, שבדיוק אתמול ראיתי תמונה שלך, אחרי עשרים שנה שבהן לא נפגשנו ולא דיברנו… עשרים שנה…, חצי חיים, […]
"שלום" אני אומר לאדם שעומד בתחנה שאליה הגעתי עכשיו, "לאן אתה צריך?" אני שואל, "אני לגוש" הוא עונה לי, וזז כדי שאני אעמוד לתפוס טרמפים. הוא נראה שזוף כזה, כהה […]
מאת: ו. מ. ארואה. היה זה בערך יום השנה לראשית גלותו של המתבודד באותו יום קיצי. חולות המדבר שתקו לכבודו שתיקה חרישית ואף הרוחות פסקו ממשובן לכבוד המאורע השנתי. ודווקא […]
אל תוך השמים מאת: יהונתן וינוקור 1986\4\3 יומני היקר אתמול שידרו (בפעם הלא יודע כמה) את הנחיתה של ניל אמסטרונג על הירח והרבה ילדים מהכיתה (ואני בתוכם) אמרו שגם הם […]
רוני צעדה בשביל והביטה על כל וסביבותיה בעיניים נוצצות. היא נזכרה פתאום שפעם לפני שנה בערך, היא הייתה מאושרת באמת כשהייתה חברתו של יותם. היא החליקה את כף ידה על […]
אני עוד מישהי, עוד אף אחת כזאת. וכמו כל הילדים כשהייתי קטנה חיפשתי היגיון בעולם הזה. בגן בחגים ובבית הספר כשלמדנו תנ"ך חשבתי שיש אדם כזה או ישות כזאת הנקראת […]
היי, אני אתן לכם קצת רקע. אני עכשיו בטיול של 10 ימים שנקרא תגלית שזה טיול של 10 ימים עם אמריקאים. התחלנו לפני יומיים ואתמול יצאנו לאיזה בר קיבוצי, והיה […]
יחסים חדשים. מבטים חולפים. מילים לא יוצאות, אבל שנינו יודעים. זרזיפי אור מנצנצים, כמו פעם, מהעיניים שלי כשאני רואה אותך. והרי נחזור להיות, זוג הכוכבים הבוהקים, שעליהם מסתכלים כל השאר, […]
רוני הופיעה פתאום כמו מכת ברק. פניה היו אדומות וסמוקות, פיה היה פעור במקצת. הוא החזיק בשתי מזוודות ותיק ורוד גדול בצבע ורוד. נראה עליה שהיא הייתה מאוד מהורהרת ועצובה […]
הוא, נגמר לו הסרט מדידה. הוא לא היה יכול למדוד את ההיקפים של השרירים שלו. הוא לא ידע אם הוא מספיק שרירי. הוא לא ידע אם הוא הופך שרירי יותר, […]
"בסוף הדרך עוד תהיה מאושר"- אז הדרך לא הסתיימה, ואני עדיין לא מספיק מאושרת, אבל בעוד כמה ימים תתחיל לה 2019 ויחד איתה אני אתחיל את הדרך החדשה שלי. אולי […]
למה לא יכלת להשאר לנצח? למה היית חייבת לעזוב? להגיד שלום, ולעוף אל על לעוף אל השמיים כמו כוכב שחזר למקום שממנו נפל למה היית חייבת ללכת? בלי התראה כזאת […]
היא פשוט השאירה אותי לבד. השאירה אותי כאן, בעולם העגום הזה וחסר התקווה, העולם השבור הזה. הייתי בטוח שהיא תישאר לצידי לנצח. שהיא תנגב את דימעותיי בכל פעם שאבכה, שהיא […]
אני רוצה לבכות אבל משהו חוסם לי את הדמעות אני רוצה לצרוח אבל מישהו קרע לי את מיתרי הקול הכל כבר נשבר, מרוסק מה שהיה כעת כבר נעלם כל התמימות […]
אני יכול לשמוע אותה צורחת. קשה לה. כואב לה. היא מיוסרת מבפנים. כבר קשה לה לנשום או לדבר. היא רק בוכה וצורחת היא כבר לא יכולה להכיל את כל הכאב. […]
דווקא כשכלו כל הקצים הפציעה השמש. דווקא כשידי לפתה את לבי בצבת כואב ומדמם ודמעות חנקו את נשמתי שגססה במליחות, דווקא אז ראיתי אותה. פוסעת מולי. עדיין לא שמה לבה […]
אורן וליעד החליפו מבטים ביניהם. נראה עליו שהוא היה קצת בהלם. ליעד חשבה שהוא זה שתקע אותם. וכל מה שעניין אותה באותם הרגעים היה לחזור הביתה כמה שיותר מהר. היא […]
מצד אחד זה קשה, שאין לך רישיון – להסתמך על אוטובוסים ואנשים שיסיעו אותך ממקום למקום, אבל לא משנה לי, כבר וויתרתי, יותר מידיי עבודה. מצד שני, הצד שאני אישית […]
כן, הארץ שלי חומה אפורה והשמיים שלי כחולים אפורים וגם השמש לא כל-כך מאירה ואת הכל עננים מסתירים כן, לא תמיד נותר בי עוד כוח ולא תמיד יש לי חשק […]
כבשה תמימה ניצבה לה לרעות וללחך עשבים בשולי השדות וזאב שם עבר בגיל די מבוגר עוד שיניו במותניו אך הבחין נעצר מתבונן לתומו במראה המוזר אולי לצלם כדי להנציח איך […]
אתה רץ למרחקים, ממריא לשחקים, מחפש, מחפש את שחסר. אולי זה בריגושים, ואולי זה בלחשושים אולי שם היא נמצאת, החתיכה החסרה. זה לא נמצא שם, זה גם לא מעבר לים, […]
"אתה חושב שהוא יתעורר?" איאן שמע במעומעם את השאלה מבעד לערפל הכאב והקור שאפף אותו. "אני מקווה שלא" אמר בתשובה קול אחר, רמז קלוש של טינה נשמע בקולו. איאן נאנק […]
אז אולי עדיך שתשליכי אותי אני מקולקל. אין בי צורך כמו חלק שבור מאוסף מרשים הורס את השאר. חושבת עלי מדי פעם אבל בקושי שולחת תמונה או הודעה. לא מבקרת […]
לפי הזרם הפילוסופי הדטרמיניסטי מקובל לחשוב שבכל רגע נתון נתונה לנו אפשרות אחת בלבד הנקבעה על ידי אינספור גורמים לאורך ההיסטוריה. דברים שאפשר להביט עליהם כשוליים ולהם השפעה מהרגע בו […]
לבד זה נגיעות קלושות של יד שלא פוגשות באף אחד זה צד אחד בלבד של נפח שאבד זו הפאה בלי שערות זו הפרעה של נערות שלא חולמות יותר לחיות אפשר […]
היי. אמרתי שאחזור בעוד שבוע אבל שעמם לי והמקלדת כאילו אמרה:" בוא ותכתוב". אז… איפה היינו? אהה.. אוקיי אני מסתובב בעיר בעודי בלתי נראה וחברי גם כן. אנחנו מחזיקים ידיים […]
