הסיפורים של אריאל
אני חולם על דם מהאף, מתכרבל במיטה כמו כדור. כמו עובר. כמו קיפוד אני חולם על קיבה מתקתקת מתכרבל במיטה כמו שעון. כמו תנין. כמו פצצה אני חולם על שקט. […]
היא כתבה לי שאני לא חייב לענות לה, אם אני לא רוצה, אבל שהיא חושבת שהיא חושבת יותר מידי ושהיא הולכת ומשתגעת. לא ידעתי מה לענות, דחפתי את הפלאפון לכיס […]
אז חשבתי על מוות, כי אני אנושי. כי אני אמות יום אחד (מעניין איך) והוא כלכך פשוט, ועדיין לאף אחד אין מושג, הכל בשמועות, בסיפורים. מוות הוא סבתא בפנימית ב', […]
הוא ידע שהסוף קרב כשלא הצליח לקרוא עוד ספרים. הוא אפילו לא ניסה ללכת לספרייה ולהעמיד פנים, בהתחלה כן. אבל הוא קרא כלכך הרבה ספרים בשנתיים האחרונות עד שאף אחד […]
אמא מתה כי סבתא גרה בבית קברות. ואבא אומר: 'אבא בא אחרי' ולוקח את סבא על גלגלים בחזרה למיטה: האריה ואיש הפח. 'מחר נלך לבקר את סבתא' אימא אמרה לי […]
היא מקשיבה ללהקות של בנים שצובעים את השיער ומגדלים אותו גבוה-גבוה. היא מורחת לק וורוד עדין, מבליטה את שפתיה מול המראה ולובשת חולצה כתומה עם אלוקיטי: היא עדיין אוהבת אותה, […]
הזומבים הגיעו בלילה. היה קר וחשוך ודניאל העיר אותי בטפיחות חזקות. 'מה? מה?' מלמלתי. חשבתי על ארנבונים ופיצה ברחוב צבוע צהוב. זה חלום. חלום. 'תתעורר!' הוא אמר ולא חיכה שאקום. […]
פעם כשהייתי קטן האמנתי בקללות. לחשתי: שיט. שיט. שיט הייתי מסמיק, התנשמתי. ואמא לא ידעה, ואף אחד; כמה הייתי חזק
את יודעת שאני גיליתי את הלהקה הזאת מזמן? אבל אז כולם התחילו גם לשיר, ולא יכולתי לשמוע אותו שר את השירים שלהם. הם היו שלי, פעם. רק שלי, בחדר. ועכשיו; […]
(ולעכשיו זה הולך להיות של דיסני, בלי מוזיקה ובלונים) אנחנו בורחות לחדר עם קערה ענקית של צ'יפס, בקבוק קפוא של קולה וענן של צחקוקים. יש לה עניים של דבש, באור […]
היום אני כועס, ולא מסיבה מסוימת. אימא אומרת שפעם זה לא היה ככה מה? כל הרצח בעיתונים, אונס קבוצתי. מי שמע על אבא שרצח את ילדיו והתאבד? ואם זה היה, […]
הוא כעס עלי. הוא אמר שאני לא יודע מה זה חרא. חרא אמיתי. חרא שאתה עשוי מימנו. חרא מסביבך. 'אתה יודע כמה חרא אכלתי?' הוא שאל. לא. ספר לי: חשבתי, […]
'יום אחד את תמותי' אני אומר לה 'תסריחי, תתנפחי, ותולעים יזחלו לך מהאף' 'אוי סתום כבר!' היא מצחקקת אבל מביטה בי בזעם, אוחזת את המגבת המשובצת סמוך לגופה כמו מגן […]
היום שברתי את הראש. אור למדה לפסיכומטרי. היא אומרת שצריך לחרוש. הנהנתי. ישלי גוש בגרון. היא תהיה רופאה. קשקשתי קשקוש. אכלתי שוש. הרגשתי נטוש ושתיתי חלב. הדג שלי שחה ושחה […]
'תנשק אותי' היא אומרת תחת הגשם ושפתינו נפגשות. רטובות. אני עוצם עניים, לפעמים אני חושב שאהבה צריכה גשם כדי לשרוד אחרי הכל, מישהו חייב לבכות
אני עצבני מוות. אני שונא לפלרטט, אני רוצה לברוח לחדר, לחפור מנהרה בפוך, ולהעמיד פנים שאני זחל או גירית או סתם מישהו עם עניים עצומות. אבל הוא מחייך אלי, נשען […]
זה כמו להסתכל על הקעקועים שלו, שחורים כמו נחשים, פרחים, גולגלות ומילים. על היידים והצוואר, עושים אותו יפה. כמו ציור, אבל זה גם לחשוב שעוד עשרים שנה זה יהיה אחרת. […]
ובסוף השפתיים היחידות שטעמה היו שלה בלבד. סדוקות ומתוקות מדם נשיכותיה. והיא הייתה יושבת באוטובוס ולא מביטה במבטים של בנים. חלק מימנה רצה, החלק הוורוד שהסמיק, ועמד איתה מול המראה […]
שדונים קטנים ומכוערים רצים בגינה, משחקים בעלים ומצחקקים בטירוף. 'שקט' אני אומר להם 'אימא תשמע' אבל הם ממשיכים. ואחד סגול עם קצוות אוזניים חדות כמו סכינים, מתקדם לעבירי. מחייך ובקול […]
התפרסנו על הספא הענקית והשטיח ועמדנו לראות סרט, כל המשפחה. לפעמים אני שוכח כמה הרבה אנחנו; כשאנחנו ביחד, כלומר. לפעמים אנחנו לא ביחד. לפעמים הם ביחד ואני לא (אבל זה […]
קראתי היום ספר שאני הייתי אמור לכתוב. אבל הוא נכתב כבר. וזה היה עצוב. שתיתי קפה, והסתכלתי בשמים: שלושה עננים כמו סולם, גביע ופה, מה זה אומר? חשבתי על פראדוקסים: […]
You know, I ate all the marshmallow, love. I feel: stomach ache, I want to bake But Im full of sorrow, somehow hallow. Let's just do it tomorrow. I'll hug […]
השבת הייתה מוזרה. ישבנו סביב שולחן גדול עם מפה לבנה ופרחים ודיברנו. היה גם הרבה אוכל שלא אכלתי. שתיתי כמויות של קולה וצפיתי בכולם עורמים הרים קטנים של בשר ואורז […]
יום אחד אני אהיה סבלני ונקרא את הספר ביחד. אתה תשכב על השטיח, אני על הספה בראש הפוך. יהיה שקט רך של אביב, ורק הקול שלי ינוע, נשבר מעט בדיאלוגים […]
ריקי מזעיף אלי פנים ומנופף בסיגריה חדשה. השיער שלו ירוק השבוע ונראה קצת כמו חסה נבולה. 'מה אמרת לי?' הוא אומר, אפילו שהוא שמע טוב מה אמרתי. אני נאנח ומסב […]
אתם לא מבינים שהגאונים לא באמת גאונים, כלומר, הם גאונים, אבל לא איך שאתם חושבים שגאונים הם גאונים. אתם חושבים שגאונים הם כאלה שהמציאו דברים, פתאום, ולכן הגאונים גאונים, כי […]
יותם מגיע אלי מאחור ומניח את שפתיו על לחי. הוא כבר היה אמור לישון ממזמן בתוך שמיכת המכוניות שלו עם בובה ענקית וצהובה של פיקצ'ו שהוא קורא לה יותם (תמיד […]