הסיפורים של Alis
אליסון היא נערה שאוהבת את הלימודים ואת החברים שלה, נאמנה למה שהיא מאמינה בו ומרוצה מהחיים. עד שהיא פוגשת את מארק. מארק הוא הבן של ראש המאפיה בעיר שלה. היא […]
לבשתי מכנס, בלי לבדוק יותר מידי מה אני שמה על עצמי ונשכבתי על המיטה. אתמול לקח לי נצח להירדם וגם כשזה קרה התעוררתי כעבור כמה שעות. הרגשתי שאני הולכת ומשתגעת. […]
אני לא יודעת איזה גילאים יש פה באתר ואני אישית בכלל לא מוצאת את הפרק הזה כחול באיזשהו אופן, אבל אולי יהיו כאלה שלא יאהבו את זה ואני חייבת להזהיר. […]
"כן אליסון.. אני יודע" הוא אמר, ואם אני לא טועה הוא גלגל עיניים. כל כך חשוך פה. "נו אז מה אתה עושה סיפור, התנהגתי מגעיל וביקשתי סליחה. מה עוד אתה […]
פרק 14: 'אליסון, קומי אליסון' הוא אמר עדיין בתוך החלום ולא הבנתי.. התעוררתי בבהלה וראיתי את ג'ו רוכנת מעלי. "אליסון" היא אמרה. קמתי, מבולבלת מהחלום ההזוי הזה, שפשתי את העין […]
דפקתי על דלת המשרד של איזבל. "היכנסו" שמעתי אותה אומרת בנחמדות הרגילה שלה. נכנסתי לחדר שלה, שהיה מסודר כרגיל. בצד היה את הארון עם כל התיקים האישיים של כל התלמידים […]
"קרטר!!" צעקתי עליו והוא צחק. "נו תסגור!" הסתובבתי אליו עם הגב מכסה את חזי בזרועות שלי. ג'ו התגלגלה מצחוק למראה הפרצוף האדום שלי. -"נשים יקרות, אתן עם מוזר. לראות אתכן […]
התיישבתי לידו והסתכלתי לו בעיניים. -"בואי נשחק משחק." אמר וחייך. הגעתי למסקנה שקרטר ווסט סובל מפיצול אישיות קל. "סוטה! תתרחק, אני לא בעניין." גיחכתי למרות שעדיין כעסתי עליו. -"מי יגע […]
הסתכלתי החוצה מהחלון, וראיתי את היער הירוק והיפיפה. היום היה בהיר ולא היו שום עננים בשמיים. שם אני צריכה להיות. לשכב על הדשא ולספור פרפרים שעפים מעל ראשי. לא פה. […]
"אליסון!" הוא קרא לי מהקצה השני של השולחן. הטיתי את הראש הצידה והרמתי גבה. הוא חייך ותקע בי מבטים. מה הקטע שלו? נקודת המבט של קרטר: ראיתי את אליסון וג'ו […]
"היכנסו." הקול הנחמד אמר, ובקושי הצלחתי לשמוע אותו מרוב הרעש שהיה בכיתה. פתחתי את הדלת, ונכנסתי, מתקרבת לכיוון המורה. ככול שיותר ילדים ראו אותי כך נהיה יותר שקט עד שלבסוף […]
ביפ ביפ ביפ ביפ.. קפצתי וזרקתי את השמיכה מעלי. לא הבנתי בהתחלה מה קורה, ולקח לי שנייה להתאפס על עצמי. ביפ ביפ ביפ .. הסתכלתי הצידה, על השעון המעורר. 07:00 […]
הארון היה מלא בבגדי בית ספר: חולצות אפורות ומשעממות, חצאיות שחורות ארוכות ועוד הרבה ביגוד משעמם. לא היה מקום לבגדים שהבאתי מהבית אז החלטתי פשוט להשאיר הכל במזוודה. לא היו […]
הגעתי לחלל עגול שהיו בו מדרגות שהובילו למעלה ומדרגות שהובילו למטה. לאורך כל החלל היו ממוקמות דלתות פלדה לבנות, וכך היה גם כשהצצתי למטה. -"הלכת לאיבוד?" שמעתי קול מאחורי. הסתובבתי […]
התעוררתי כשהמכונית עצרה. ההורים שלי יצאו והשאירו את הדלת פתוחה. שמעתי את הקול של אמא. "..אין בפי מספיק מילים להודות לך על ההזדמנות שאת מביאה לאליסון." היא אמרה. פתחתי בתנופה […]
נכנסתי לחדר שלי ופתחתי את המעטפה. בתוכה היו 2 דפים נפרדים: אחד מהם מנוילן ואחד רגיל. בדף הרגיל היה רשום בכתב ענק ממורקר במרקר צהוב, 'לא לזרוק' ומתחת לזה היה […]
.."קחי." היא הושיטה לי מעטפה עם השם שלי רשום עלייה בכתב מסולסל בעט ירוק מכוער. "המנהלת של קימריה, איזבל, הביאה את זה לנו בשביל שנמסור לך. יש כאן את כל […]
פרק 1 : אלי התעוררה ב1 בצהריים , כמו שהייתה מרבה לעשות לאחרונה. אחרי שהעיפו אותה מהבית ספר השלישי שההורים שלה רשמו אותה אליו השנה, שום בית ספר לא רצה […]
הקדמה : קוראים לי אליסון סמית' , אבל כולם קוראים לי אלי. אני "עבריינית צעירה" , או ככה לפחות במשטרה מכנים אותי. אני לא אשקר ואגיד שכל חיי הייתי הילדה […]
פרק חמישים ושניים טריס אני מושיטה את היד ומזיזה את המנורה שמכוונת לפרצוף שלי. לוקח לעיניים שלי זמן להתרגל לאור הבוהק שבחדר , ואז אני יכולה לראות איפה אני נמצאת. […]
קטע מספר 2 : פרק חמישים ואחד טוביאס עמודים 380-389 הכל אותו הדבר. וזה עמוד 390 איך שאני ערכתי אותו: "מה קורה?" אני שואל. קארה מנידה בראשה. "איפה טריס?" אני […]
נאמנים מקור : ורוניקה רות עריכה : אניטה י. פרק חמישים טריס עד עמודים 375 – 378 שורה 5 הכל אותו הדבר בדיוק , וזה ההמשך , איך שאני שיניתי […]