הסיפורים של לנסות כדי להיכשל
גם את החיים ואת המוות קיבלתי כל הטוב וכל השפל כל השפע הדחוס על פני הארץ המתעקמת שדות ועמודי-מחט, ערים מנייר מתקפלות בכל אלה נגעתי וניתקתי והיו ללא כלום כמו […]
הירח לא סולח, הירח הוא אכזר. לירח צד שחור, לירח צד מואר. הירח לא סולח לנו כשאנו עצובים. בגאות וגם בשפל, בעד חלונות וגם דרכי עלי שיחים, כמו זרקור מאיר […]
יום בחוץ, היום קורה לו יום קורה לו, מתגעש יום בחוץ, הוא מתעמר בו בנזפי עפר ואש! אוצו מים, משמים אחרי ככלות הכול יש למים טעם רע אם לא יתנו […]
שני שדונים קטנים קפצו באחו. הם הסתתרו בין העלים ושיחקו אחד עם השני בתופסת-טיפות-טל. הם קפצו קפיצות-על. אחד ירוק והשני סגלגל. הסגלגל ניתר לגבהים מסחררים, שעמדו ביחס ישר לריבוע הגובה […]
החוט השלישי מוביל מהבר אל המרפסת, החוט האדום הוא הדרך היחידה לעבור בין שולחנות שש עשרה ושבע עשרה, וכשעוברים בו מחזיקים את המגש גבוה מעל לראשים. מה שמוביל אותנו מיד […]
עדיה, אחותי, התרחקה בשבועות שלפני הנסיעה ברכבת, כמו צל שחור לקח אותה ממני. היא לקחה מנעול ונעלה את הדלת של החדר שלה, ואנחנו נשארנו בחוץ. אמא התחילה להתעצבן מכל דבר. […]
שני גברים בסמטה אפלה תופסים אישה שסוחבת מזוודה ומצמידים אותה לקיר. "מה מילת הקוד?" שואל אותה אחד מהם. היא עונה: "אתה רשאי לחתוך את הזין שלך ולדחוף אותו לתחת שלך." […]
עכשיו אתה לבד, והעולם מישורת של ים רוגע. בין העלים הרחבים, בין גזעי הקוקוס, בצללים, הם מחכים לך. בקצה החול הלבן. אבל אל תפריע לעצמך, ילד חכם. תמשיך לבהות אל […]
לונה פארק. ישבנו שנינו. אכלנו צמר גפן מתוק, ולתפאורת מוזיקת הירידים העליזה, השערות הלבנות הסתבכו לנו בכל הבגדים, ואני תהיתי מתי הן הלבינו. "יש לך עיניים… של קלידוסקופ." אמרת. ואני […]
לא מתפשרת, ניתנה הבטחה שאלנו האם נעמוד בה? ליפול אל תוכי חלום שחלמנו אנו שנים לא מבואר, כמו הר בענן, מגולגל מן הפנים אל הסוף ליפול אל תוכי ציור שציורנו […]
ראיתי איך האור האיר, מציץ מהחריץ בקיר, ואז נפתח לי צוהר – שער אל עולם מדהים שם צוחקות נשים בזוהר, שם גברים מאושרים. ואני – הופתעתי בעיצומה של תנועה שלא […]
אני עדיין מתנשף. רק לפני דקות מעטות טלטל אותי זעזוע, מן הקרביים ועד לוושת. מעבר לקיר, הם נבהלו כל כך מהקולות שיצאו ממני, שהם הפסיקו לקפוץ על המיטה. (הדוקטור אומר […]
העולם כתום היום. בימים כסדרם יש לו צבע של עיניים עצומות, שטופות שינה. אבל היום פותחים את העיניים והעולם כתום היום. והוא כתום, כמעט זהב. לא רק השדות והשמיים, גם […]
כשהארי פגש את טלי היא אמרה לו שהיא שונאת אותו. מתוך רגש אדיר של הזדהות, הוא אמר לה "את מסירה לי אבן גדולה מהלב. גם אני שונא אותי. וכולם אף […]
האם את יודעת שכל מה שאנחנו עושים בחיים זה לשגר בקבוק על פני המים? האם את יודעת שהמילה אנחנו היא הילד של אני ואת? האם אמרתי לך ש… אנשים שכותבים […]
המים זרמו וציפורים שחפו בים הרוגע ואמרתי פתאום כמה מגעיל הים היום סיפור על ים: אני איש חכם. ובגלל שאני איש, או בגלל שאני חכם, באים אנשים ועוקבים אחריי. הם […]
תהייה פילוסופית: אם אני אשלח את כליס לבית ספר לכתיבה גרועה, ואז אכתוב שהיא כותבת את הפרק הזה במקומי, האם הוא ייצא פחות גרוע או שניצל? טוב, באמת שניסיתי לשלוח […]
פלאק- הפלאק הוא הילד של הרחובות. בקיץ, האוויר מריח כמו קקי שרוף, כמו פח שנשפך, כמו עשן של מפעל. ואז, כל היריקות, כל פצלי שמן וכל כתמי המכוניות; כל הנוזלים […]
קיים מקום אפל ורע- מקום אפל ורע. ואיש-לו במקום הזה יושב בתִקְדֶרַה. מעל זורם נהר קולח- נהר המים-הזורמים. (נהר השינויים) טיפין-טיפין נופלים מבעד, מימי-מרה בלאט דולפים. קיים מקום אפל ורע […]
…והוא אמר לה, "בגלל שאת נערה קוונטית עכשיו." והתשובה אכזבה אותה קמעה, קצת כמו סכין שדוקר את הבטן, ומשום מה נדמה לה שהסכין הזה דקר אחרות לפניה. ואז היא כעסה […]
תראו הנה – אדם. והוא עוד נראה קצת בסדר, לפני שמדבר. רק קצת תנועות מוזרות. אבל על זה סולחים. והשיחה נפתחת, ואתם שמים לב שהבעות הפנים לא תואמות למילים. כאילו, […]
**אזהרת תוכן לא מוסרי** לפני שאתם קוראים את זה, נא לוודא שאתם מעל גיל 18 ושאין לכם לב. תודה! קשרים: אומרים שאם אני אתן לך מכתב, וממך הוא יישלח לחבר […]
בשמים שהיו כחול גדול עמדו הר אנשים מטפסים לגבהים עקב על כתף יד תומכת רגל שואפים לכחול הגדול. כולם מכירים את כולם. כולם משפחה. כולם חברים. פתאום הם רואים איש […]
לפרק הראשון הראשונה תמיד היא שכואבת, אבל בבוקר ההוא הנשימה הראשונה באה בקלות. זה היה, בניגוד לשאר הבקרים, בוקר חדש. לא כמו סינדרלה, שקמה בבוקר אחרי והייתה שוב פעם לכלוכית, […]
"רק אחת" הוא אומר לה. "היא ממלאת את פי בטעם דם וחלודה." "הראשונה היא שכואבת" הוא אומר לה. "היא כמו לבלוע גוש צמר פלדה." ואז הוא מתנפל עליה. ביחד למטה […]
מה את רוצה, כליס? היא חזרה אל המעבדה, שוב. פתחה את הדלת הכבדה במסדרון, ירדה במדרגות המסתסלות אל המפלס התת קרקעי, שהיה כמו האנגר קטן או כמו בונקר גדול. מנורות […]
לפעמים הם מדהימים אותי, אנשי הניכור. אני צופה בהם מהצד, מהופנט מן הפלא. הם שופעי מילים, ובחוטי המילה, בחמימות ובמחוות, הם מושכים אליהם את הזולת. ואני מהצד, רואה מפגן של […]
"ובלילה השני של הקיץ, בערה בו [שרפה]. ואיש לא ידע, לא דיבר ולא שמע. והיה כלא היה […] לא היה ולא נברא." העשן חנק את המעבדה, והציוד עלה באש. כליס […]