הסיפורים של נ.ר5
"אוליביה!" קולה הצפצני נשמע של בלה תורנסטון, מנהלת בית היתומים, נשמע מאחורי דלת חדרה הקטן, ואחריו דפיקות קולנויות וכועסות. "אני יוצאת!" ענתה לה בעצבנות. היא פנתה אל המראה הקטנה שבחדרה, […]
אוליביה היא נערה יתומה החיה כיום בבית יתומים במנהטן. בבית היתומים, כולם צוחקים עליה, אין לה חברים, ובלה, מנהלת בית היתומים, שונאת אותה. וכך גם אוליביה, שונאת את חייה. אף […]
"איך אתה יודע על גביש המלקום?" שאלתי אותו כשהתנתקתי ממנו. "איך ברחת?" נלי התפרצה בסערה לחדר. היא התקדמה במהירות אליי וניסתה להכות אותי בראשי עם הפמוט הכסוף. ללא כריסטופר שעצר […]
"מרקוס!" קרא ניקו כשנכנס בדלת העץ הקטנה המובילה לנפחייה. הנפחייה, היתה מבנה עשוי לבנים אפורות קטן הנמצא בתוך בניין נטוש וישן. רצפת הנפחייה היתה מכוסה אבק ופחם. מצד שמא לדלת, […]
סכין אדומה וגדולה הבזיקה בחושך. אורות בצורת כדורים זהובים הסתחררו סביבה. איש בעל שיער כסוף ופס זהוב בשיערו הופיע מולה. "מה אתה רוצה?" שאלה אותו ושיחקה בשיערה החום. וכאילו לא […]
הן רצו במעלה הגבעה אל היער החשוך. רצות ממהומות המועדונים, הבתים, מעירם. לא היה ירח בשמיים ורוח קרירה נשבה בפניהן. שיערה השחור של גלאו (glow, זוהר באנגלית) התנופף ברוח והפס […]
ניקו רץ במעלה השוק דוחף אנשים שיפלסו דרך, בעודו מנסה להחזיק את השק הכבד ורעוע. הוא הגיע לסוף השוק, מרכז העשירים. מולו ניצבו מדרגות שיש לבנות ומצוחצחות וזוג אוהבים ישבו […]
המלך הטביע את חותם השעווה על המכתב ומסר אותו לשליח. "קח אותו ליער," אמר בתחמנות. "אל תגיד כלום, אל תמסור מידע בנוגע לכתוב במכתב, מסור אותו וברח. הם יהרגו אותך […]
קאיה נכנסה לפונדק הקטן העשוי עץ. ריח זיעה ותבשילים עלה באפה והיא החמיצה פנים. אנשים אכלו סביב שולחנות עגולים, צפו ברקדניות הרוקדות מסביב לחדר, המלצרים זעופי הפנים הסתובבו בחדר ובידיהם […]
מה הולך כאן? התיישבתי על רצפת האבן הקרה וניסית לעכל את כל מה ששמעתי. זה נכון? מישהו רוצה להשתלט על ההיסטוריה? זה אפשרי? מי בכלל? מאט וכריסטופר שכבו על הרצפה, […]
הן נעצרו מול בניין שחור, אף חלון ודלת לא נגלו לעין. "אוקיי, קאיה, אני צריכה שתקשיבי לי בסדר?" אמה של קאיה התכופפה אליה והורידה את הברדס החום שלה. שיערה האדמוני […]
"מה קרה כאן?" שאלתי את כריסטופר. הסתכלתי מבוהלת על מאט. הוא היה חיוור יותר ממה שהיה אי פעם. הוא הרזה הרבה, עיניו היו עייפות וזיפיו הקטנים צמחו וגדלו. "מאט, אתה […]
"היי." אמרה מריה כשראתה את אהובה יושב על שפת המדרכה, מחכה לה. "היי." אמר והוריד את כובע הפונצ'ו השחור שלו שחשף שיער שחור חלק. מריה התיישבה לצידו ופירקה את הצמה […]
חריקה נשמעה ואחריה חבטה. "אמא עצרי!" צעק ג'ום. הרגשתי את להב הסכין חותכת קלות את עור צווארי, כאשר הסיטה אותו המלכה לואיזה מגרוני. "מה קרה בני?" שאלה אותו לואיזה. "היא […]
ארניה היתה המלכה החמישית בשושלת המלכות של הממלכה. היא היתה בת עשרים כשזה קרה, הנבואה החלה ורדפה את המלכות, דווקא את המלכות. אמה של ארניה טעתה בתשובתה של הנבואה ומתה, […]
היער היה חשוך ואפל לעומת שעת הצהריים המאוחרת. סבך העצים שמסביב מנע מכל אור שמש להיכנס ולהאיר את היער האפור. מייק הלך בשביל הגישה האפור, כאשר אור היום מנסה להאיר […]
לא מזמן הוצאתי סיפור קצר ופנטזי ששמו "מראה מראה-מלכה מלכה". מהסיפור הקצר אני עומד לעשות סיפור בהמשכים ואשמח להרבה תגובות וביקורת. הפרקים הראשונים (מי שקרא) יהיו על המלכה ארניה שפותחת […]
היא עמדה בקרחת יער ירוקה וצוננת שאור הדמדומים האיר מעליה. היא היתה לבושה בשמלה שחורה הדוקה עם עיטורים אדומים מפותלים ושיערה האדמוני היה אסוף לתסרוקת גבוהה והדוקה. שפתיה היו מרוחות […]
כריס כיוון את החרב הארוכה אליי. הוא עמד בדלת הפתוחה לרווחה, מזיע וכולו אדום, לבוש באותם בגדים שלבש כשעזב את הטירה. "כריסטופר אתה לא חייב לעשות את זה!" אמרתי. "את […]
עמדנו, אני והנער, על הדשא הירוק והלח כששמש אחר הצהריים קופחת מעלינו. ריח אורנים מילא את אפי. "מי את?" שאל אותי הנער שוב בקול תקיף. "איפה אני?" שאלתי אותו בהתעלמות […]
מה זאת אומרת לא נהרס? שאלתי את עצמי. גוללתי את העמוד שהיה ליד תמונתו של מאט, אך לא היה שום דבר על השבב המוזר. יצאתי מהמסמך הזה והתחלתי לחפש משהו […]
היי כולם! אני מרגיש שלא מעריכים אותי מספיק באתר הזה… אני יודע שהכתיבה שלי היא לא משהו ובזה אני רוצה להשתפר. ברעיונות אני מצוין אך בכתיבת המילים אני ממהר, כותב […]
ראיתי איך הקריצים זורקים אותו לשם, אליהם. התמוטטתי על הרצפה בידיעה שזוהי אשמתי והתחלתי לבכות. ריילי צלעה אליי וניסתה לעודד אותי. "היי, הכל בסדר, גם אם הוא לא יחזור." לא […]
הירח המלא עמד בשמיים ועוד מעט יהיה באמצעם. "אמילי, הגיע הזמן!" צועקת אמי מתחתית המדרגות. סגרתי את חלון חדרי והתלבשתי. שמתי גופיה בצבע אפרסק, טייץ שחור ונעלי ספורט שחורות. נעלתי […]
אנחנו חיים בנפרד מהם. הולגרמת הגדר החשמלית מפרידה בין העולם שלנו, לעולם שלהם. כל חודש, כשהירח המלא באמצע השמיים, הולגרמה של מישהו מהעולם שלנו מופיעה והוא, למחרת בבוקר, צריך להיכנס […]
"תלמידים, הואטובוס תוקן עלו עליו." קולה של המדריכה נשמע וכום רצו אל האוטובוס ועלו עליו. ניקולאס הרגיש כאילו משהו חסר לו, מין חור שחור בלב. 'זאת בטח סתם תחושה.' חשב […]
הנסיעה במכונית הספורט הלבנה של מייקל (מיכאל, שיניתי כדי שזה יהיה אמריקאי) היתה קצרה. הוא בא לאסוף אותי בבוקר ועכשיו אנו מול בית הספר. בניין הלבנים האדומות היה בעל ארבע […]
חן היה צריך לקבל את הבשורה המבאסת. הוא יצטרך לחיות בשאול עד סוף ימי חייו ובשאול לפי מה שחשב זה נצח. "חכי רגע!" צעק חן אל אמורה. היא הסתובבה אליו […]
-כמה שעות לפני- האוטובוס נעצר בפתאומיות. "מה קרה?" שאלה נועה כהן, 'מלכת הכיתה'. "לאוטובוס אזל הדלק, אין מה לדאוג תוך כמה שעות נצא שוב לדרך." אמרה המורה דורית. "כמה שעות?" […]
מרתה רצה בסמטה הקטנה כדי לתפוס מחסה מגשם הזלעפות שיורד בחוץ. הפונצ'ו השחור שלה דק מאוד וכולה כבר הייתה רטובה. היא יצאה מהסמטה ופנתה ימינה בכיכר, עלתה במדרגות, ופתחה את […]