הסיפורים של amit p77
הדבר הראשון שראתי מול עיניי שפתחתי אותם- היה הלוח שנה. התאריך של היום היה מסומן במרקר כתום עם המון סימני קריאה אדומים מסביבו- היום הראשון ללימודים. קמתי בעייפות ממיטת הקטיפה […]
נמאס לי. נמאס לי להאבק במלחמה- שהסיכוי לנצח בה קלוש הוא. נמאס לי להתמודד עם חיי- החיים מייסרים, כואבים ופוגעים. ואילו המוות? חלק ומהיר. לא פעם יוצא לי לחשוב \' […]
-לרדת לרציתי להוסיף- "אמא, אני חושבת שהשמלה הזאת נראת נורא על אמילי." התלוננה ג'ולייט לאוזן אמה. "ג'ולייט," נסתה קארול להמעיט את התלונות של בתה הקרצייה,"ג'נט בחרה לכם את אותה השמלה […]
אז החלטתי שהפרקים של אחר"ת, יהיה להם שם שונה. בדרך כלל בכותרת זה 'אחר"ת – אני.' אז זה יהיה נגיד רק 'אני'. ופשוט לפני כל פרק, ממש כמו שאני עושה […]
'השיחה מועברת לתא הקולי,' שמעתי מצדו של הטלפון, שוב. דין מסנן אותי?,חשבתי, אבל מהרתי לסלק את המחשבה הזאת מראשי. הוא החבר הכי טוב שלי. אין לו שום סיבה לעשות זאת. […]
אני מביט ברכבת, עוד הפעם. רגש קטן בתומי מתחיל לפעול. תקווה. הרכבת כבר לא נוסעת, היא הרוסה לגמרי. החיילים, החיילים שלנו -כמה שכיף להגיד את זה.- הרסו אותה לאחר שהסתיימה […]
ויולט דפקה על הדלת עוד כמה פעמים, ואני התחלתי לחשוד שכל זה מתיחה אחת גדולה. כשאנדי פנה לצלצל בפעמון, הדלת נפתחה והאישה הכי יפה שראיתי בחיי פתחה את הדלת. "אד!" […]
למרות שדחפתי את האוזניות חזק לתוך האוזן שלי, עדיין יכולתי לשמוע את צעוקתם של ששת אחיי. וויולט ואנדי פטפטו בנמרצות על הבית החדש שלהם, ששמעו שיהיה בו חמש קומות. דרו […]
"אני לא מאמינה שאני צריכה להפרד ממך…"מלמלתי, "לתמיד." דין הניח את ראשי על כתפו."אנחנו נפגש. אני מבטיח." הסתכלתי עליו בעיניים גדולות."תשבע שלא תשכח אותי." דין חייך ופרע את שיערו הבלונדיני, […]
אני לא יכולה יותר. אני לא יכולה. אני כל הזמן כמו, התגברת על זה. זה רק עוד ספר מטומטם. אבל זה לא. ומסיבה כלשהי לא מוסברת- זה פשוט כואב לי. […]
פתחתי את עיניי בחשש. שמש מסנוורת האירה את עייניי, וגרמה לי לעצום את עיניי בחוסר אונים. שמתי יד מעל עיניי, כדי לחסום מקרניי השמש להגיע אלי י והסתכלתי מסביב. לידיי […]
"ביי, תודה שבאתם!"המארחת הבלונדינית זרזה להוציא אותם מהבית של סטפן. עכשיו 5 בבוקר, נגמרה המסיבה, ושום דבר לא קרה לה, אולי חוץ מזה שטפטף לה מים על השמלה –תודה, אלייוט- […]
המעלית הגיעה לקומה השלישית בהשמעת חריקה. "בניין ישן." אמר אליוט. למרות שניסה להסתיר זאת, טרייסי ראתה שהוא פוחד מהמקום, ואם אחת מהן הייתה נשארת בבית הוא לא היה הולך. אבל […]
טרייסי טריטן מעולם לא עשתה דבר רע, לא נורא בכל אופן. למען האמת, היא הייתה ילדה שכל הורה היה רוצה- ראשית, חכמה ואינטליגנטית. צייטנית, מסודרת ונקייה- מעולם לא התחצפה להוריה. […]
"אני אוהב אותך," הוא אמר לה. והיא יודעת שזה לא נכון. הוא זז מצד לצד, כמובן שהוא שיכור. "תפסיק לשתות," נזפה בו. והוא רק חייך חיוך עקום. חיוך עקום- אבל […]
"רוצי!" צעק פטר. "את רואה את החומה? לקפוץ!" החומה אמנם הייתה בעוד כמה מטרים, אך פטר נהג להקדים את המאוחר. הם הגיעו לחומה שגובהה היתה מטר וחצי, פחות או יותר […]
תנשום פנימה. תן לפחד לעטוף אותך. עכשיו תדחוף אותו החוצה. תזכור שזה לא נכון. ככל שאתה מטפס גבוה יותר, רחוק יותר אתה נופל אבל אל תתבייש בזה שאתה רוצה את […]
"למה הלב שלך פועם כל כך מהר?!" ג'ייס צעק, ספק נסה להרגיע אותי ספק אותו. רציתי להגיד לו משהו כמו- " זה רק אומר שאני חיה" אבל ביני לבין עצמי […]