הסיפורים של Colorful Magic
אני יושבת בקצה הגיהינום, בבגדים עקובים דם קרוש. אני יושבת בקצה הגיהינום, משרבטת במחברתי מילים וצורות. אני יושבת בקצה הגיהינום, ורואה איך השטנים והמלאכים מחליפים מבטים זעומים. אני עומדת בקצה […]
אני מחייכת חיוך זחוח. חבילה חבוטה מונחת על כריות כף ידי. היא טמונה בין ידיי. עיניי מזדגגות בחמלה. חיוכי עדיין זחוח. אני מחליקה מישיבה על המיטה הרכה, אל ישיבה על […]
זה לא מוזר?האדם נוצר, מתא אחד ברחם. מתא אקראי אחד, נוצרות עשרות רקמות.ואני תוהה, איך הנשמה נוצרת?היא גם מתבשלת וגדלה ברחם? או שהיא נלקחת מהאישה שהרקמות הפג מתחברות בתוכה? ואני תוהה גם, לאן […]
לפעמים אני רוצה לבכות.לפעמים אני רוצה למות. לפעמים אני רוצה לישון,ולא להתעורר לעולם.ולפעמים, אני רוצה גם לעשות דברים פחות טובים. לפעמים אני רוצה לשתות.לפעמים אני רוצה לשבוע,לפעמים אני רוצה לנוחולקרוא […]
נער בעל שיער שחור ועיניים חומות כהות שנדמו שחורות – ישב על הרצפה בהבעה אטומה. עליו, לבושה פיג׳מה ורודה מלאה לבבות אדומים, הדפסי הלו קיטי ונשיקות דביקות בצבע סגול. ״ניקו?״ […]
היום, ראיתי נחליאלי.נחליאלי המבשר את בואו של הסתיו. ראיתי נחליאלי בעל בטן אפורה,ראיתי נחליאלי בעל ראש שחור ועיניים קטנות.היום, ראיתי נחליאלי מעופף בשמי הדמעות.הוא עף מהר, מחפש את חבריו.לספר גם […]
אני רואה אש. אני רואה להבות מבליחות וגדלות. אני מרגישה את השריפה על עורי. אני רואה אש,מול עיניי הדלילות. הן נוזלות לאדמה. הלהבות מתקלחות סביב שיערי הבוער. אני רואה אש.אני […]
אני מבקש סליחה ממך, אליס יקירה. כששיניי קרעו את צווארך היית ילדה קטנה. בת 12 לכל היותר. ניפצתי את חלומך – הטיפשי לדעתי – לתקן את ארץ הפלאות. רצת אחרי חלום ילדות נדוש, […]
חום מתפשט על גבי ידי. אני מחזיקה את הדמעות.אני צופה בנוזל מכסה אותה.אני מחזיקה את הדמעות.הוא בצבע משונה – מיוחד.אני מחזיקה את הדמעות.הוא מזכיר לי ורדים. אולי לבנים.אני מחזיקה את […]
היא דחפה את ידיה בחוזקה אל חזה, חזקה דיה לקרוע את עורה. שיער נדבק למצחה.היא שכחה את העולם ושכחה את כולם. דחפתי את ידה הרחק מחזה, ציפורניה כבר נעוצות עמוק […]
היא רצה. נוצות שחורות נוחתות על שערה, ומסתירות לה חלק משדה ראייתה. היא רצה. כי זה מה שנשאר לה לעשות. לנוס על נשמתה.נוצות שחורות, בכל מקום, מכסות את עיניה. נוצות […]
הו שלום לי, ושלום לך ילדתי. כן כן משתגידי, מה את רוצה?כלום. את למה את בוכה?כי אני רוצה.זה נראה כיף, נהרות זורמים על לחיים ורדורדות. כי זה נחמד. הכל רטוב […]
הרגשות הזיפתיים מחלחלים אל כל הסדקים.הכל שחור. ולבן. הצבע לא נראה בסביבה. כל הרוחות מרחפות בשורות-שורות,ראשן מורכן מטה זמן רב.וכך הן מתהלכות, שורות-שורותכי כולנו כבר מתים. וכך הו מהלכות, שורות-שורות.אנחנו עולים אל […]
אל תיתן לאהבתי להיות כמו של יוליה הטראגית,קחו אותי מהמקום הזה, המלאכים לוטשים בי עיניים. אני רוצה שהזמן יעצור, אחרת הרשעים יגיעו גם לפה.אני מפחדת אמא, אבא. "חלומות פז," לחשתי […]
כדור אש שרק ליד אוזני. היא האדימה. הסתכלתי למטה, סורקת את המקום. מחפשת אחרי משהו שימושי. "כן!" לחשתי לעצמי וריכזתי את מחשבותיי בדבר אחד. להניף את גרזן העץ הגדול ההוא […]
לב מונח על הכביש, בלילה גשום. טוב, לא לב אבל עלה בצורת לב. מכוניות נוסעות עליו, כאילו היה חלק מהכביש, ולא בעל חיים. ולא לב של מישהו. אם הייתה גופה […]
צלצול צורם של טלפון נשמע. על המסך היה מרוח שם. 'יונו'.עניתי לשיחה. "תציל אותי יוקי! אקיסה הורג אותי!" צווחות בוקעות מהטלפון ואז נשימות מהירות."מה קרה יונו?" שאלתי, קולי רועד. "אקיסה…" […]
זכוכיות שבורות מפוזרות ברחבי העולם. זכוכיות מכול הצורות והגדלים. הזכוכיות חותכות וורידים של אנשים שבורים. הכוסות מתנפצות, והכאבים נאספים. הזכוכיות השבורות, נזרקות מחלונות, כי סיימו את דרכן בעולם. אנשים חדשים מוצאים אותן, כבר מרוסקות […]
יד התרוממה מעלה, רגל נחתה על הרצפה. סרט אדום – ספוג דם – מתפתל באוויר כקצב המתנגן. חצאית שחורה מסתובבת, מתעופפת לה. אצבעות מלבינות, רגליים נצמדות. ראשים מסתחררים, עיניים מבזיקות. […]
אולי אין לנו חלק במוות של האנה בייקר. כמובן שלא יהיה לנו, הרי היא דמות מומצאת, מאיזה ספר. אבל יש לנו חלק בכאב של מישהו אחר. אל תגידו שלא, אתם […]
כאב מלטף, צורב את עורי במקצת. גושים שחורים ממלאים את עיניי. גופי רפה, נח על האדמה הלחה. הגשם מרביץ לגופי. הדם הוא כל עולמי. אני צופה בהם, הולכים. צוחקים. שמחים. […]
שכבתי על הדשא אתמול, נשימותיי התקצרו וכמעט נעלמו מן העין. שכבתי על הדשא אתמול, ופסק הדין נקבע. ליבי סוף-סוף נדם.שכבתי על הדשא אתמול, כאשר כולם התקהלו סביב גופתי.שכבתי על הדשא […]
ראייתי מיטשטשת. מיטשטשת מדמעות. רמסו את נשמתי. הצליפו בה בשוט. השאירו צלקות חדשות. הצלקות עברו לידיים, ועכשיו כולם רואים. הם צוחקים. דמעה גדולה מתנפצת על הרצפה. אני רועדת, לא מהקור. […]
אתה לא חושב שזה משעמם, איך אנשים מדברים?הדבר היחיד שהם יכולים להשקיע בו, הם הורסים ומטנפים. בכי נשמע ממרחק. דם ניתז מקרוב, דמם של האנשים שאינם בוכים. הם שורטים. ובכי […]
תמיד רציתי חד קרן. כזה צבעוני, מנצנץ בימים השטופי שמש של ישראל. הייתי יושבת עליו, רוח הולמת בפניי, חיוך נפרש על פניי. חיוך אמיתי. חיוך של אושר. ואז הייתי חוזרת […]
כל הפרצופים קפואים. אני עוברת על פניהם, מסכות לבנות עוטות אותם. קור מחלחל לעצמותיי, כאב פוגע בבשרי.הם כולם מזויפים. אני מתיישבת על הרצפה, ונעצרת. מפסיקה אותי מלהתקיים.מוחקת את נשמתי, ומוכרת […]
אני אוהב בלונים שחורים. בלונים שחורים הם יפים.הם צפים בשמיים האפורים,מתפוצצים עם מגעם בעננים.ונופלים כסכינים.אני תופס את בלוניי, שכבר לא בלונים יותר. דם זולג על מצחי. חיוכי נפרש, כריצ'רץ' בחולצה. […]
אני מהלכת בשדה, השמיים אפורים. גופות תלויות על העצים, מחייכות אליי. נחלות הדם זורמים משני צדדי, מובילים אותי אל הסוף. ואני כשוטה, צועדת לשם. ידי אינן שלי, רגליי חורקות, במחסור […]
דחיפה קטנה. זה כל מה שקרה. נפילה ארוכה. עצמות שבורות. נשרים משוטטים. דם טרי. צבע ארגמן. זה כל מה שנשאר. ראשו התפצח, ובקע סדק ששבר את האדמה. עיניו התגלגלו בחוריהן, […]
אתמול, שרפתי סביונים. ובכלל פרחים מכל הסוגים.האש ריצדה, בצבעים חמים ונהדרים.כחול, אדום, כתום, צהוב רקדו מול פנים.שורפים אותי עד כלות נשמתי.וכן, זה היה כל כך כיפי!